בי

בי אדוני - בבעו.

בי - לשון בעיא ותחנונים הוא, בלשון ארמי: בייא בייא.

בי - בקשה, ולדעתי דרך קצרה, והטעם: עשה בי מה שתרצה ותשמעני.

בי - לכל המפרשים לשון בקשה, לר' יהודה הלוי: בי אדוני העוון...

בי - לרש"י מלשון בעייא, והוא זר לסמכו על לשון טורסי, וגם אינה לשון תחנונים כי אם צעקה ותרעומת, כמלת אבוי... ולר' אברהם לא מצינו בי אחי, או בי שמעני, כי אם עם מלת אדוני, אלא רוצה לומר, בי אתה אדון, ובאו שני כינויים, בי אדוני לחזוק הדבר.