דבר עשר מכות

כיוצא בו, בזמן שהדבר בעיר יסגור אדם את עצמו בבית ולא יתראה בשוק, כי כיוון שניתנה רשות למחבל מי שפוגע בו ניזוק, והוא מתחייב בנפשו.

וכן עיר שיש בה דבר או מפולת אותה העיר מתענה ומתריעה... איזהו דבר, עיר המוציאה חמש מאות רגלי ויצאו ממנה ג' מתים בג' ימים זה אחר זה...

תנו רבנן דבר בעיר כנס רגליך, שנאמר ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר...

דבר בא לעולם על מיתות האמורות בתורה שלא נמסרו לבית דין, ועל פירות שביעית... בארבעה פרקים הדבר מתרבה, ברביעית, ובשביעית, ובמוצאי שביעית, ובמוצאי החג שבכל שנה ושנה, ברביעית מפני מעשר עני שבשלישית... ובמוצאי שביעית מפני פירות שביעית, ובמוצאי החג מפני גזל מתנות עניים.

דבר בא לעולם בעוון לקט שכחה ופאה ומעשר עני...

מדבר - ברוב בלילה אם הסבה קור, ובצהרים אם מהחום.

ושפכתי חמתי - שהדבר יבא בהפסד האויר, והאויר והדם מתדמים באיכויותיהם, שהם החום והלחות, והדם הוא הנפש, ורוח החיים תלוי באויר, ואם יפסד גם הדם מופסד.

ובדבר - שפעמים רבות יתחיל ביהודים ומהם ידבק בגוים, ומה גם עתה בעת הגירושים ממלכות ספרד לפורטוגל, איטליא והישמעאלים, כי הליכתם לארץ ולאויר אחרים ידבק בהם הדבר והרעב...

היות מיתת הדבר מיוחדת לזה הענין הוא, כי המחוייב מיתת בית דין מיתתו היא בהיותו בריא אולם, וכן המכה אשר הוכה בדבר לא יאריך בחוליו על ערש דוי, שלפעמים היום כאן והיום בקבר. וגם על פירות שביעית כי בהיות לה' הארץ ומלואה... וכשחטאו בפירות שביעית ורצו לעשות כדרך שעושה בעל הבית בשלו, וחשבו כי הם אדוני הארץ נמצא שכפרו והכחישו השגחתו ית' בתחתונים, על כן הביא עליהם את הדבר שאינה מיתה טבעית רק מיתה השגחיית משולחת מאתו ית', כמו שאמר הכתוב "ושלחתי דבר בתוככם", וכן אומרו "ידבק ה' בך את הדבר", כי הוא המדביקו והמשלחו שהרי לא מצאו תרופה למחלתו על פי הטבע, והרי זה מדה כנגד מדה, הם כפרו בהשגחה והביא עליהם מכה שתורה על ההשגחה...

ביד ה' - רוצה לומר ששם היינו מתים מיתת דבר, שזה מיוחס תמיד ליד ה', כמ"ש ביד חזקה זו הדבר, וזה טוב יותר, כמו שהשיב דוד לגד שא"ל שיבחר דבר או רעב או חרב, והשיב "נפלה נא ביד ה' כי רבים רחמיו"...