הוא

פתח ילד ההוא ואמר, והיה ביום ההוא, ההוא לא ידוע מי הוא, אלא בכל מקום ביום ההוא הוא יום האחרון, למה נקרא יום ההוא, אלא משום שזה הוא יום שהסוף אחוז בראשיתו, ראשיתו (שהיא בינה) נקראת הוא, כש"א ועבד הלוי הוא, כי עבודת הלוי היא למדרגה הנקראת הוא, הנסתרת וגנוזה, (שמשום שהיא נסתרת על כן נקראת הוא, כי הוא הוא לשון נסתר), וכשנקראת ההוא (עם ה' הידיעה, שהיא מלכות), הוא בא להראות שהסוף של כל המדרגות, (שהוא מלכות), היא ראשית (המדרגות שהיא בינה), שהכל אחד, ומשום (שהמלה ההוא) הוא סוף (דהיינו מלכות), על כן נתוספה בה ה', (דהיינו שנתוספה ה' שהיא מלכות על המלה הוא, שהוא בינה המלובשת תוך המלכות, ונמצא שהמלה ההוא היא מלכות, אלא בעת שהבינה מלובשת בה).

רבי אבא אמר, בכל מקום (שהכתיב הוא) הוא, והקרי (הוא היא, כמו כאן בבאר, יורה) על דכר ונוקבא יחד, (וג' אותיות הוא) הן כלל עליון, ה' היא נוקבא (מלכות), ו' היא דכר (ז"א, א' היא בינה, שהיא כלל הכל, כי ז"א ונוקבא יוצאים ממנה), כי א' (שהיא בינה), היא שלמות הכל, (שכל המוחין יוצאים ממנה). אשרי הם ישראל אף על פי שהם למטה הם אחוזים בכלל עליון של הכל...

הוא אחשורוש, הוא ברשעו מתחילתו ועד סופו, הוא עשו, הוא ברשעו מתחילתו ועד סופו... אברם הוא אברהם הוא בצדקתו מתחילתו עוד סופו... ודוד הוא הקטן הוא בקטנותו מתחילתו ועד סופו...

הוא היה גבור ציד לפני ה', חמשה הוא לטובה וחמשה הוא לרעה, הוא היה גבור ציד לפני ה', הוא עשו אבי אדום, הוא דתן ואבירם, הוא המלך אחז, הוא אחשורוש. וחמשה לטובה, אברהם הוא אברהם, הוא משה ואהרן, הוא אהרן ומשה, הוא חזקיה המלך, הוא עזרא עלה מבבל. רבי ברכיה בשם רבי חנין אף אית לן חד הוא טב מן כולהון, הוא ה' אלקינו, שמדת רחמיו לעולם.

...אמר רבי ברכיה בר רבי בשם רבנן, והקב"ה נמנה עם הצדיקים, הוא ה' אלקינו בכל הארץ משפטיו.

ספירת הכת"ר נקרא הו"א, ודע כי המן בא מכתר עליון, וסי' ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הו"א כי לא ידעו מה הו"א, ואין לך אדם בעולם שיודע מהות הכת"ר הנקרא הו"א, אפילו משה רבינו שלא נכנס מן הבינ"ה ולפנים, שהרי נ' שערי בינה נבראו בעולם וכולם נתנו למשה חוץ מן אחד.

...וטעם הכתוב שיזכיר במחנה היא ויכתוב הוא, וכן בכל מקום מפרשת הנה אנכי שולח מלאך וכן האשה ההיא, בעבור שהנקבה בכלל הזכר בכח.

...וכן בכל מקום שיאמר הוא יבא לבאר שאין זו זולתיות כמו שהיה אפשר שידומה, אבל לפי שבלשון אמת אי אפשר שידומה זו זולתיות כלל דקדק הנביא בלשונו, כי כשתאר השי"ת בשהוא אמת לא אמר לשון הוא, אלא וה' אלקים אמת, אבל כשתאר אותו בחיות או במלכות אמר הוא האלקים, להורות כי אף מצד הבנת החיות והמלכות ידומה זולתיות מה בינו וביניהם, אף על פי שאינו כן על דרך האמת...

ויהי הוא טרם כלה - ...ולכן יתכן כי מלת הוא כאן לדבור המציאות, כמו "הוא הדבר" "אני אני הוא", וטעמו כאן ויהי הדבר הזה.

...שכבר ביארתי שמלת הוא מורה תמיד הפך וסתירה, שהיה די לומר כי זה, ובמה שכתב "כי הוא זה" בא לסתור דברי הטוען...

...כי כינוי ההוא מורה אם האיש עצמו שחטא, רוצה לומר כי החוטא בשוגג וטעות ואונס לא חוטא האיש העצמותי, נפשו וצורתו שהוא האיש באמת, רק חומרו וגופו שהוא משכן הנפש ומלבושיה חטאו...