והב

את והב - את והב שהיו (שני) מצורעים ומרוחקים בסוף המחנה.

והב - שם היו מלחמות בימים הקדמונים, ואינו לשון הקודש כי אין וא"ו שורש בראש המלה.

והב בסופה - עד כאן ירש האמורי מארץ מואב.

את והב - לרז"ל בזה ב' דרשות, אחת על מלחמתה של תורה, שבסופה נעשים "אוהב" זה לזה, ושניה על הנס שבמעבר ארנון. ובפשט שיתן גבול זה לישראל רק בסוף, בבא משיחנו.

את והב - הנקראת גם מתנה. בסופה - בסוף, שמשם תחילת יהיבת (נתינת) ארץ ישראל.

את והב - הנקראת גם מתנה, בסופה - בסוף הגבול.