יוסף ובניו

וליוסף יולד שני בנים בטרם תבא שנת הרעב, אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און. ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה, כי נשני אלקים את כל עמלי ואת כל בית אבי. ואת שם השני קרא אפרים, כי הפרני אלקים בארץ עניי.

וירא יוסף כי ישית אביו יד ימינו על ראש אפרים וירא בעיניו, ויתמך יד אביו להסיר אותה מעל ראש אפרים על ראש מנשה. ויאמר יוסף אל אביו לא כן אבי, כי זה הבכר שים ימינך על ראשו.

וירא יוסף לאפרים בני שלשים, גם בני מכיר בן מנשה יולדו על ברכי יוסף.

ומולדתך אשר הולדת - יירשו עם אפרים ומנשה, והאומר שומולדתך על בני מכיר שיוולדו על ברכי יוסף לא ישרו דבריו, כי מה טעם על שם אחיהם יקראו, ואם יטעון שלא מצאנו ליוסף בנים אחרים אינה טענה, כי יתכן שהיו, ובעבור שירשו עם אחיהם לא הזכירם.

ומולדתך - אם תוליד עוד וכו', רש"י, וזה איננו נכון, שאם כן אין הבכורה ליוסף אלא לענין הכבוד לבד, שיקראו בני שבטים, והכתוב אומר בנחלתם, ובגמרא אמרו לנחלה הקשתים לראובן ושמעון, ולא לדבר אחר וכו'... אחר שאמר הכתוב בכאן כראובן ושמעון יהיו לי, ומזה אמר הכתוב נתנה בכורתו ליוסף בן ישראל, אם כן היו לגמרי כשני שבטים, והיא בכורתו, וכך הם דברי חכמים בכל מקום...

ויברך את יוסף - באהבתו אותו ברך בניו, ויגיד שלא היה ליוסף זרע אחר, והיתה כל ברכתו בברכת אלה הנערים, או שמברכתם יתברכו השאר, והוא הנכון בעיני, שהנביא אמר ומולדתך אשר הולדת אחריהם, ודבריו לא יהיו לריק... וכן אמר וליוסף יולד בטרם תבא שנת הרעב, שאחרי הרעב נולדו לו עוד.

בני שלשים - נתקיימה ברכת יעקב שאפרים גוי יותר עצום, וראה ממנו בני רבעים ומיוסף בני שלשים, ולאהבת יוסף לבכור יחס בניו אליו, שגדלו על ברכי יוסף.

ומולדתך - בני בניך, לך יהיו - יקראו בית יוסף ויתברכו בברכותיך, על שם אחיהם - כל אחד מבני מנשה יקרא כאחיו על שם מנשה לנחול, וכן מאפרים.

וליוסף יולד וגו' אשר ילדה לו וגו' - כאן וכן במקומות אחרים אריכות לשון בלידת מנשה ואפרים, לומר לנו, כי אף שיוסף היה הגר ואשתו מנכבדי הארץ ובת הכהן, היא עמדה בהחלט תחת השפעת בעלה, והבנים נולדו וגדלו ברוחו בארץ הנכריה.