נא חי

נא - כד חי.

אל תאכלו ממנו נא - שאינו צלוי כל צורכו קוראו נא בלשון ערבי.

נא - יש אומרים כאשר הוא עתה שהבשר חי, ובדרך הזאת לא מצאנו בכל המקרא, ואחרים אמרו כי הוא מגזרת כי הניא אביה אותה, והטעם שבור, ואין זה נכון, כי אחר כן אמר ועצם לא תשברו בו, והנכון בעיני, שאין לו חבר במקרא, ופירושו הפך מבושל, והוא שנקרא חי... וכבר אמרתי כי רוב לשון ערבי דומה ללשון עברית, והבשר החי יקרא בלשון ערבי ני"י, ואותיות אהו"י מתחלפות להם...

נא - נראה לשון צלי קדרה מבושל בלא מים ובלא צלי אש הכתוב כאן.

וזהו פירוש נא, שהבשר שהתחיל בו מעשה האור ונצלה מעט ואינו ראוי לאכילת אדם עדיין נקרא נא, אבל כשהוא חי לגמרי שלא התחיל בו האור כלל, אין בכלל לאו דנא ללקות עליו משום אל תאכלו ממנו נא, אבל אסור מדאורייתא, שכל שאינו צלי אש אסרה תורה...

שם נא מציין בשר הנצלה קצת ולא נצלה כל צרכו, כי חי הוא שלא נצלה כלל, ונא הוא הנצלה קצת אבל בלשון ארמי גם הנצלה קצת נקרא חי.

נא - משורש נוא, להיות מופרע, להיות מופסק באמצע תנועה בה הוחל, מכאן נא, מלת טעם בפי המבקש להתערב, והניא, למנוע ביצוע החלטה. מכאן שפירוש נא בלתי גמור, בשל למחצה, היפוכו "ובשל מבושל במים".