נשא ראש

כי תשא את ראש - תקביל ית חושבן.

וישא את ראש - מנאם עם שאר עבדיו.

...והלשון שכתב רש"י, כמו שאומרים לקוסטינר ארים רישיה דפלן לא נתברר לי למה דרשו אותו לגנאי, אם מפני שמתו במדבר, ובמטה לוי אמר "פקוד" לפי שלא היה בכלל הגזרה, והלא במנין שני של באי הארץ אמר כן, "שאו את ראש", אבל בויקרא רבה דורש לשבח, אין שאו אלא לשון גדולה, כמו דכתיב "ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך", אמר הקב"ה לישראל נתתי לכם תלוי ראש...

כי תשא - לשון קבלה, ולרז"ל לשון נשיאה ממש, שהמנין גדולה ונשיאות ראש להם, שרוצה לדעת אותם שלא יהיו נעזבים, ורמז שאם יזכו ירומו, ואם לאו ימותו, כמו "ישא את ראשך מעליך", וכן כל מי שמתנשא על הכל. ונראה שרש"י פירש כי תשא, שאם ימנה לא ימנה ראשיהם, אלא יתנו שקלים וימנה השקלים...

ונראה שבכל מקום נשיאות ראש לשון חשיבות הנראה בנספרים יותר, שכל דבר חשוב יש לו מספר, ובישראל הזכיר שאו ראש וגם תפקדו אותם, שהמנין להראות חשיבותם על כל פנים נגד האומות, ובלוים אמר רק פקוד, שבלי המספר יש להם נשיאות ראש, שפקידים על המשכן, והבכורים שנפסלו מעבודה הוצרכו לשניהם, "פקוד כל בכור וגו' ושא את מספר שמותם", וכן הזכיר נשא את ראש בני קהת ובגרשון, שבעבודתם חשיבות כלפי מררי, שבהם לא הזכיר נשא ראש.

תפקדו אותם - על עצם המנין, ושאו את ראש רוצה לומר שיביאו ספר איקונין שלהם ליחד חשיבותם.

...והשתמש פה בארבעה כינויים, מנה על עצם המנין, פקד על סכום המנין ועל תכלית הספירה, נשא בא על מנין שיש בו חשיבות, ופעל מנה בא על דבר שידוע מספרו, ורוצה לדעת אם לא חסר...

וישא את ראש - נשא פירושו גם כן לקלוט את מציאותו של חפץ בחוג המחשבות, ומכאן למנות, המונה אנשים נושא את ראשם, שכן, בשעה שהמון אנשים עומדים צפופים הרי גופיהם מהווים גוש מוצק שאינו ראוי למנין, רק ראשיהם בולטים בנפרד, ורק הם ראויים למנין...

...נשא במובן של ספירה לא יבא לעולם ללא ציון הדבר העומד למנין, ותמיד נאמר נשא ראש או גם נשא מספר, ולא עוד, אלא ראש מציין מושג הסכום בצירופי לשון, כגון "ושילם אותו בראשו", הרי שגם כאן נראה שנשא ראש פירושו סך הכל...