עליל

בעליל לארץ - בכורא על ארעא.

בעליל - בגלוי, ויש מפרשים לשון מעלה, המשובח שבעפר. ויש מפרשים הכור שבו מתיכין מלשון עלי שכותשין בו.

בעליל לארץ - בעל הארץ, האמרות מבעל הארץ.

המתכות היקרות היו צורפים אותם באדמה המסוגלת לזה, ומקום הצירוף נקרא עליל, כמו "כסף צרוף בעליל לארץ".