שם רע

תנו רבנן כל תלמיד חכם המרבה סעודתו בכל מקום סוף מחריב את ביתו... וגורם שם רע לו ולבניו ולבני בניו עד סוף כל הדורות. מאי היא אמר אביי קרו ליה בר מחים תנורי, רבא אמר בר מרקיד בי כובי, (כדרך הליצנים שמשחקין ומרקדין בחנויות להשקותן בשכרן), רב פפא אמר בר מלחיך פינכי, רב שמעיה אמר בר מך רבע (כדרך המשתכרין אינו מספיק לילך לביתו אלא מקפל לבושו תחתיו וישן).

...אמר ליה אין, דכתיב לא יקום עד אחד באיש, ואת לחודך אסהדת ביה, שם רע בעלמא קא מפקת ביה.

ואלו לגנאי, של בית גרמו לא רצו ללמד על מעשה לחם הפנים, של בית אבטינס לא רצו ללמד על מעשה הקטורת... ועל אלו נאמר ושם רשעים ירקב... מאי ושם רשעים ירקב, אמר ר' אלעזר רקביבות תעלה בשמותן ולא מסקינן בשמייהו... מדאורייתא מנא לן, דכתיב ויאהל עד סדום, וכתיב ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד.

ופרקו נאה, אמר אביי זה שלא יצא שם רע בילדותו.

אמר רב אשי האי מאן דסנאי שומעניה שרי ליה לבזויה בגימ"ל ושי"ן...

תניא נמי הכי, המדיר את אשתו שלא תשאל ושלא תשאיל נפה וכברה ריחים ותנור יוציא ויתן כתובה מפני שמשיאה שם רע בשכינותיה, וכן היא שנדרה שלא תשאל ושלא תשאיל נפה וכברה וריחים ותנור ושלא תארוג בגדים נאים לבניו תצא שלא בכתובה מפני שמשיאתו שם רע בשכיניו.

הפך המדה הזאת מי שהוא בעל שם רע, וידיעת ההפכים אחד, כמו שבעל שם טוב נודע מעלתו העליונה כמו שהתבאר, כמו כן בעל שם רע מחלל עצמו וכבודו, וזהו הפחיתות הגדול ואפילו אם הוא שקר, שבשביל כך הזהירו חכמים שלא יביא האדם עצמו לידי חשדא, ומאד הרחיקו החשד שלא יצא עליו שם רע, כי אף על גב שהוא שקר, מכל מקום יש לו אצל אחרים שם רע. וכבר אמרנו כי גדול ענין השם...

הנה כאשר נחשד האדם ויש לאדם אצל הבריות שם רע אמר שאי אפשר שיהיה שקר כולו, כי השם לפי מדרגתו אשר אמרנו אין ראוי שיהיה בו השקר, כי השם בא על המהות המופשט השכלי, ולכך אי אפשר שיהיה כולו שקר מכל וכל לגמרי כאשר יצא עליו שם רע, ועל כל פנים יש בו דבר מה שהוא אמת. ומקשה עליו מהא דאמר רבי יוסי יהא חלקי עם מי שחושדין אותו ואין בו, ומתרץ דאיירי זה בקלא דפסיק, ודבר זה לא נקרא שם כלל, אבל קלא דלא פסיק והוא קול גמור ויש לו שם שהוא כך דבר זה אי אפשר שיהיה שקר מכל וכל, ולפיכך יהיה נזהר האדם מן החשד...