שער

שערי בתים ושערי מדינות יש בהם מצוה למקום, שנאמר וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך...

והוצאתם את שניהם אל שער העיר ההיא, זו היא שאמרנו שער שנמצאת בו ולא שער שנידונת בו.

...אמר ליה הכי אמר רב חסדא מאי דכתיב אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב, אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ומבתי מדרשות.

רב גידל הוה רגיל דהוה קא אזיל ויתיב אשערי דטבילה, אמר להו הכי טבילו והכי טבילו, אמרי ליה רבנן לא קא מסתפי מר מיצר הרע, אמר להו דמיין באפאי כי קאקי חיורי...

וא"ר אלעזר מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה, שנאמר גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי, ואף על פי ששערי תפלה ננעלו שערי דמעה לא ננעלו, שנאמר שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש.

כשבנה שלמה את בית המקדש ביקש להכניס ארון לבית קדשי הקדשים, דבקו שערים זה בזה, אמר שלמה עשרים וארבעה רננות ולא נענה, פתח ואמר שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד, רהטו בתריה למיבלעיה, אמרי מי הוא זה מלך הכבוד, אמר להו ה' עזוז וגבור... כיון שאמר ה' אלקים אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דוד עבדך מיד נענה.

אמר ריש לקיש כל העונה אמן בכל כוחו פותחין לו שערי גן עדן, שנאמר פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים, אל תיקרי שומר אמונים, אלא שאומרים אמן.

הדלת שבמוקצה וחדקים שבפרצה ומחצלות אין נועלין בהן אלא אם כן גבוהים מן הארץ...

...דאמר רבי שמואל בר רב יצחק מפני מה לא נתקדשו שערי ירושלים מפני שמצורעין מגינין תחתיהן בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים. ואמר רבי שמואל בר רב יצחק מפני מה לא נתקדשה שער נקנור, מפני שמצורעין עומדין שם ומכניסין בהונות ידם.

חד אמר נ' שערי בינה נבראו בעולם וכולן ניתנו למשה חסר אחד, שנאמר ותחסרהו מעט מאלקים.

תנו רבנן בשעריך, אחד שערי בתים ואחד שערי חצירות ואחד שערי מדינות ואחד שערי עיירות יש בהן חובת מצוה למקום, משום שנאמר וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך.

...ערב יום הכפורים שחרית מעמידין אותו בשער מזרח ומעבירין לפניו פרים ואילים וכבשים כדי שיהא מכיר ורגיל בעבודה.

היכן היו השתחויות האלו, ארבע בצפון וארבע בדרום שלש במזרח וב' במערב, כנגד שלשה עשר שערים. דרומיים סמוכים למערב, שער העליון שער הדלק שער הבכורות שער המים, ולמה נקרא שמו שער המים שבו מכניסין צלוחית של ניסוך המים בחג, רבי אליעזר בן יעקב אומר בו המים מפכים ועתידין להיות יוצאין מתחת מפתן הבית. לעומתן בצפון סמוכים במערב שער יכניה שער הקרבן שער הנשים שער השיר, ולמה נקרא שמו שער יכניה, שבו יצא יכניה המלך בגלותו. שבמזרח שער ניקנור ושני פשפשין היו לו אחד מימינו ואחד משמאלו, ושנים במערב ולא היה להן שם.

...בן קיש שהקיש על שערי רחמים ונפתחו לו.

תנו רבנן נערה המאורסה שזינתה סוקלין אותה על פתח בית אביה, אין לה פתח בית האב סוקלין אותה על פתח שער העיר ההיא, בעיר שרובה עובדי כוכבים סוקלין אותה על פתח בית דין. כיוצא בדבר אתה אומר העובד עבודת כוכבים סוקלין אותו על שער שעבד בו, ובעיר שרובה עובדי כוכבים סוקלין אותו על פתח בית דין. מנא הני מילי, דתנו רבנן שעריך, זה שער שעבד בו, אתה אומר שער שעבד בו או אינו אלא שער שנידון בו, נאמר שעריך למטה ונאמר שעריך למעלה, מה שעריך האמור למעלה שער שעבד בו, אף שעריך האמור למטה שער שעבד בו. דבר אחר שעריך ולא שערי עובדי כוכבים...

אמר רב מרי בריה דרב כהנא זאת אומרת סתם דלתות חתורות הן אצל כלב...

אמר רב חסדא כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה, שנאמר הנה ה' נצב על חומת אנך ובידו אנך.

תנו רבנן גבאי צדקה אינן רשאין לפרוש זה מזה אבל פורש זה לשער וזה לחנות.

מאי ויועדו יחדיו, אמר רב יהודה אמר רב מלמד שנכנסו כולן בשער אחד.

לא יפתח אדם לחצר השותפין פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון, היה קטן לא יעשנו גדול, אחד לא יעשנו שנים, אבל פותח הוא לרשות הרבים פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון, היה קטן עושה אותו גדול ואחד עושה אותו שנים... א"ל רבא מצי אמר ליה בחד פיתחא מצינא אצטנועי מינך, בתרי לא מצינא אצטנועי מינך.

המוכר את הבית מכר את הדלת אבל לא את המפתח... תנו רבנן המוכר את הבית מכר את הדלת ואת הנגר ואת המנעול אבל לא את המפתח.

ושעריך לאבני אקדח, כי הא דיתיב רבי יוחנן וקא דריש עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות ומרגליות שהם שלשים על שלשים וחוקק בהן עשר על עשרים ומעמידן בשערי ירושלים...

שאלו תלמידיו את ר' יוסי בן קיסמא אימתי בן דוד בא, אמר מתיירא אני שמא תבקשו ממני אות, אמרו לו אין אנו מבקשין ממך אות, א"ל לכשיפול השער הזה ויבנה ויפול ויבנה ויפול ואין מספיקין לבנותו עד שבן דוד בא...

ויבאו כל שרי מלך בבל וישבו בשער התוך, א"ר יוחנן משום רשב"י מקום שמחתכין בו הלכות.

א"ר יהושע בן לוי מאי דכתיב עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים, מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה, שערי ירושלים שהיו עוסקים בתורה.

אמר אביי נקיטינן משורר ששיער בשל חבירו במיתה, שנאמר והחונים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד וגו' והזר הקרב יומת... מיתיבי משורר ששיער ומשוער ששורר אינן במיתה אלא באזהרה, תנאי היא, דתניא מעשה בר' יהושע בר חנניה שהלך לסייע בהגפת דלתות אצל ר' יוחנן בן גודגדא, אמר לו בני חזור לאחוריך, שאתה מן המשוררים ולא מן המשוערים.

...ושתי מפתחות אחד שהוא יורד באמת השחי ואחד שהוא פותח כיון. בא לו לפשפש הצפוני, שני פשפשין היו לו לשער הגדול, אחת בצפון ואחת בדרום, שבדרום לא נכנס בו אדם, עליו הוא מפרש על ידי יחזקאל שנאמר ויאמר אלי ה' השער הזה סגור יהיה לא יפתח ואיש לא יבא בו כי ה' אלקי ישראל בא בו והיה סגור. נטל את המפתח ופתח את הפשפש ונכנס להתא ומהתא להיכל עד שמגיע לשער הגדול, הגיע לשער הגדול העביר את הנגר ואת הפותחות ופתחו, לא היה שוחט השוחט עד ששמע שער גדול שנפתח, מיריחו היו שומעין קול שער גדול שנפתח...

ה' שערים היו להר הבית, שני שערי חולדה מן הדרום משמשין כניסה ויציאה, קיפונוס מן המערב משמש כניסה ויציאה, טדי מן הצפון לא היה משמש כלום. שער המזרחי עליו שושן הבירה צורה שבו כהן גדול השורף את הפרה ופרה וכל משמשיה יוצאים להר המשחה.

שבעה שערים היו בעזרה, שלשה בצפון ושלשה בדרום ואחד במזרח. שבדרום שער הדלק שני לו שער הבכורות שלישי לו שער המים. שבמזרח שער נקנור, ושתי לשכות היו לו אחת מימינו ואחת משמאלו... ושבצפון שער הניצוץ, וכמין אכסדרה היה ועליה בנויה על גביו... שני לו שער הקרבן שלישי לו בית המוקד.

שנים שערים היו לבית המוקד אחד פתוח לחיל ואחד פתוח לעזרה, א"ר יהודה זה שהיה פתוח לעזרה פשפש קטן היה לו שבו נכנסין לבלוש את העזרה... ומקום היה שם אמה על אמה וטבלא של שיש וטבעת היתה קבועה בה, ושלשלת שהמפתחות היו תלויות בה...

כל הפתחים שהיו שם היו להן דלתות חוץ משל אולם, כל השערים שהיו שם היו להן שקופות חוץ משער טדי שהיו שם שתי אבנים מוטות זה על גבי זו. כל השערים שהיו שם נשתנו להיות של זהב חוץ משער ניקנור מפני שנעשה בהן נס, ויש אומרים מפני שנחשתן מצהיב.

דמר ר' אחא בשם שמואל בר רב יצחק כמה יגעו נביאים הראשונים לעשות שער המזרחי שתהא החמה מצמצמת בו באחד בתקופת טבת ובאחד בתקופת תמוז. שבעה שמות נקראו לו, שער סור, שער היסוד, שער חריסית, שער איתון, שער התוך, שער חדש, שער העליון. שער סור ששם היו טמאים פורשין, שער היסוד ששם היו מיסדין את ההלכה, שער חריסית שהוא מכוין כנגד זריחת החמה, שער האיתון שהוא משמש כניסה ויציאה, שער התוך שהוא מיוסד בין שני שערים, שער החדש ששם חידשו סופרים את ההלכה, שער העליון, שהוא למעלה מעזרת ישראל החיל ועזרת נשים.

...(אמר יעקב לבניו) אל תכנסו בשער א' ואל תעמדו במקום אחד שלא תשלוט בכם עין הרע.

והעמיד הכהן את האשה לפני ה', זה שער נקנור.

עשה לך שתי חצוצרות כסף, זה שאמר הכתוב (תהלים כ"ד) שאו שערים ראשיכם, בשעה שהכניס שלמה את הארון למקדש אמר שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם, שהיו הפתחים שפלים... אמרו השערים מי הוא זה מלך הכבוד, מיד בקשו השערים לירד עליו ולרוץ את ראשו אילולא שאמר ה' צב-אות הוא מלך הכבוד סלה. וחזר ואמר ה' עזוז וגבור ה' גבור מלחמה שאו שערים ראשיכם, א"ל התגדלו שמלך הכבוד עליכם, מיד חלקו לו כבוד ונשאו עצמן ונכנס הארון. א"ל הקב"ה אתם חלקתם לי כבוד, חייכם כשאני אחריב את ביתי אין אדם שולט בכם, שכל כלי המקדש גלו, שנאמר ויתן א' בידו את יהויקים מלך יהודה... אבל שערי בית המקדש במקומן נגנזו, שנאמר (איכה ב') טבעו בארץ שעריה.

...ואין שער אלא סנהדרין, דכתיב (דברים כ"ד) ועלתה יבימתו השערה אל הזקנים.

רבי אבהו פתח (תהלים ס"ט) ישיחו בי יושבי שער, אלו עכו"ם שהן יושבין בבתי תרטיאות ובבתי קרקסיאות...

ר' חלבו שאל את רבי שמואל בר נחמן אמר לו מפני ששמעתי עליך שאתה בעל אגדה מהו דין דכתיב סכותה בענן לך מעבור תפלה, א"ל נמשלה התפלה כמקוה ונמשלה תשובה כים, מה מקוה זו פעמים פתוחה פעמים נעולה, כך שערי תפלה פעמים נעולים פעמים פתוחין, אבל הים הזה לעולם פתוח כך שערי תשובה לעולם פתוחין. א"ר ענן אף שערי תפלה אינן ננעלים לעולם, הדא הוא דכתיב (דברים ד') כה' אלקינו בכל קראנו אליו, ואין קריאה אלא תפלה...

א"ר לוי מתלא אמר תרעא דלא פתחיה למצוותא (שער שאינו פתוח לצדקה), יהא פתיח לאסייא (לרופא).

על שער בת רבים זו ההלכה שיוצאה מבית שער ומרווחת לרבים.

ושעריך לאבני אקדח וכל גבולך לאבני חפץ, כל כך למה, שעתיד הקב"ה לעשות שער גדול לבית המקדש ושני פשפשים מאבן טובה אחת של מרגליות...

ראה שלמה שמדת גמילות חסדים גדולה לפני המקום, וכשבנה בית המקדש בנה שני שערים אחת לחתנים ואחת לאבלים ולמנודים, והיו ישראל הולכים בשבתות ויושבין בין שני שערים הללו, והנכנס בשער חתנים היו יודעין שהוא חתן והיו אומרים לו השוכן בבית הזה ישמחך בבנים ובבנות, והנכנס בשער אבלים והיה שפמו מכוסה אז היו יודעין שהוא אבל והיו אומרים לו השוכן בבית הזה ינחמך, והנכנס בשער האבלים ולא היה שפמו מכוסה אז היו יודעין שהוא מנודה, והיו אומרים לו השוכן בבית הזה ינחמך ויתן בלבך שתשמע לחבריך ויקרבוך, כדי שיצאו כל ישראל ידי חובתן בגמילות חסדים.

אמר דוד כשאני מתחיל בדברי תורה מעט אני מתחיל בהם והם נובעים, וכשאני נכנס לתוכו נפתחים לי שערים הרבה, לכך נאמר נר לרגלי דבריך, ואחר כך אור לנתיבתי.

אוהב ה' שערי ציון, בכל מדינה ומדינה יש למלך פלטין אחד, למי אוהב יותר מכולן פלטין שהוא בתוך מדינתו, כך אמר הקב"ה אני מחבב שערי בתי כנסיות ובתי מדרשות, ולמי אני מחבב מן הכל לציון שהיא פלטין שלי.

אין זה כי אם בית אלקים וזה שער השמים, א"ר אחא עתיד השער הזה להפתח לכמה צדיקים כיוצא בו, אמר ר"ש בן יוחאי אין בית המקדש של מעלה גבוה מבית המקדש שלמטה אלא שמונה עשר מיל, מה טעם, וזה שער השמים מנין וז"ה.

א"ר אבא בר כהנא בשם ר' שמואל ראה ענוה שביד הקב"ה, מה כתיב ויאמר אלי ה' השער הזה יהיה סגור ולא יפתח, מלך בשר ודם כבודו ליכנס בשער הגדול שמא בשער קטן, אבל הקב"ה נכנס בכבודו בשער קטן, הוי וענותך תרבני.

ר"א אומר שערים שטבעו בארץ עתידים לעלות להתחדש כל אחד ואחד במקומו, ושער החצר הפנימית הפונה קדים ששת ימי המעשה יהיה סגור וביום השבת הם נפתחים מאליהם ויודעים כל העם שבא יום השבת, וכן בראש חודש יהיו ישראל עומדים ורואים את הדלתות נפתחות מאליהן ויודעין שבאותה שעה עלתה הלבנה ומקדשין את החדש בעליונים.

שער עמי - יתבי תרע סנהדרין רבא.

שער החרסית - שער האשפות ששם זורקים החרסים.

שער החדש - אחרים הגיהו כשגלה יהויכין שבר נבוכדנצר שער המזרחי ותקנו צדקיה לכן נקרא חדש.

בשער התוך - מציעתא, שער העזרה, שער ניקנור המזרח שבין שער עזרת נשים ושער הגדול. ולרז"ל שער שחותכין בו הלכות, והוא שאמר מקום המשפט שם הרשע.

את שער אויביו - ופירוש שער אויביו ארץ אויביו, בעבור שהוא חוזק הארץ בכניסתה... ומשנכנסו האויבים ועברו אותם השערים כל הארץ נכבשת לפניהם... ולכן נקראת כל הארץ שער.

אל שער עירם - כי שם יאספו זקני העיר וגדוליה לכל דבר, כמו שכתוב (רות ג') ובועז עלה השערה.

שער החרסית - ...ובחז"ל ז' שמות נקראו לשער המזרחי... החרסים שמכוון נגד זריחת השמש.

שער החדש - לרז"ל ששם חדשו בהלכה, ואולי חדשוהו אז או חדשו בו שום בנין.

שער הסוסים - תרגם יונתן תרע בית ריסא דמלכא, רוצה לומר מרוצת הסוסים, שער בו יוצא המלך ופרשיו, והוא שיעור ריס ע' קנים, והקנה ו' אמות וזרת.

שער התוך - בין ב' שערים, או שער החומה התיכונה, ולרז"ל שער העזרה המזרחי, והנכון אחד משערי העיר.

אל שעריך - לפי הפשט הוא מקום המשפט, כדי שלא יהא התובע טורח ומחזר אחר הנתבע, אלא יושב ויצפה מתי יעבור שם, שהרי אינו יכול להשמט מלעבור על יד דרך השער. וכן מצינו "ובועז עלה השער וישב שם והנה הגואל עובר".

שער הרצים - נדמה שנקרא כך מימי רחבעם, כי אז עשה רחבעם רצים והפקידם שם.

...ופליגי מיכאל וגבריאל בענין החומה הזאת, כי החומה בה יגודר העיר עד שנקרא המקום על שם החומה, בית מושב עיר חומה, וכן השער במה שהוא כניסת העיר שגם המקום נקרא על שם השער, כדכתיב "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך", ולפיכך החומה והשער שהם צורת המקום ראוי שיהיו כפי מדריגתם...

שער החדש - אולי הוא שער העליון שבנה יותם.

וזה שער השמים - ...ושם שער כאן הוא לדעתי מן "וימצא מאה שערים", וכמו "שער בנפשו", שענינם אומד הדעת להעריך דבר, וטעמו כאן לפלס בכח הדעת ולשקול במאזני השכל ולשער במדות הבינה בהדר כבוד השגת רוחניות ותפארת עוזם.

לא תוכל לאכול בשעריך - לרז"ל אזהרה שלא לאכלם חוץ לירושלים אחר שראו פני הבית... ולולי דמסתפינא הייתי אומר שאין מלת בשעריך כאן על העיר או על פתח מבא העיר כבשאר מקומות, כי אם מענין שיעור ומדה... כי התורה נתנה אל הקדשים שעורים ומדות שונות, והזהירה שלא תהיה אכילתך בכל אלה מתנגדת אל השעור והמדה שגבלה לך התורה...

אל שעריך - ...כי החכמים היושבים על המשפט צריך להם אומד דעת היטב להעריך התובע מול דברי הנתבע ולשער באומד דעתן להוציא דינם בצדק, ועל שם ההשערה ואומדת דעת השופטים נקרא מקום מושבם שעריך...

שער החרסית - שער המזרח שם עבדו לשמש.