גיל

לכן שמח לבי ויגל כבודי וגו', אמר רבי אבהו גילה בשעה שהקטנים עוסקים בתורה, כבוד שעה שהגדולים עוסקים בתורה. דבר אחר שמח לבי בדברי תורה, ויגל כבודי במלך המשיח...

אלי גיל - יש אומרים שגיל תנועה לשמחה ולאבל...

גיל יגיל - ההבדל שבין גילה לשמחה הוא, כי גילה באה על דבר תמידי, ושמחה היא בדבר שנתחדש, כמו בהולד בן לאדם, אזי בעת הולדו ישמח אביו, ואחר כך כל ימי הבן גילה לאביו...

גיל בא על דבר מתחדש, כגון מציאה, ואינה תמידית כשמחה, לכן אמר יגיל אבי צדיק - ההולך בטוב בחירתו ואם כן יוכל להתמוטט ואין השמחה תמידית, אבל יולד חכם ישמח - שזה תלוי בטבעו מלידה, וזה תמידי ואפשר לשמח בו.

גיל מציין שמחה חדשה פתאומית בדבר טוב וישועה אשר תתחדש לו ברגע זה, ואינו בא רק על דבר חדש בשורה טובה מציאה או כל ענין אשר ימצא בו התחדשות השמחה בכל פעם. כמו "גילו ושמחו", גילו על הישועה שנתחדשה עתה, ושמחו אחר כך בתמידות להבא... ישמחו השמים ותגל הארץ, השמים אין בהם חדש כי שם כבוד ה', והארץ תגיל בכל פעם מחדש...

צהלה - גילה היא שהשמחה גלויה לכל, ובשושן היתה רק צהלת פנים ושמחה בלב כדי שלא שלא לעורר קנאה.

וגילו - שמחה עליונה, קרוב לשורש "קול", גילה תתכן רק ברעדה, בהעדר כל התנגדות להשי"ת, ובהכרה כי הוא הכל.

יגל - גיל היא התפרצות קולנית של שמחה. ישמח - צמיחה פנימית אחרי הגיל, רוצה לומר התמדת השמחה.