כף

כל מקום שנאמר בעברי שם כף סתם, הוא רק כף היד, ולא כף הרגל, כי כף רגל בא תמיד בסמיכות כף רגל, ופירושו הנכפף מן הרגל ככף, כמו כף ירכו. אבל על היד בא תמיד סתם בשם כף, חוץ מג' מקומות, (שמואל א' ה') ושתי כפות ידיו כרותות... משום ששם נפרדו האברים מן הגוף... וכף רגל הוא תחתיתו הנכפף והדורך.

יד - הפשוטה ופועלת, כף - הכפופה ומחזיקה במושג מכבר.

ויספק את כפיו - בטוי תמיה וחרדה וספק, הכף הפשוטה היא סמל הכוננות לקבל, הכאה על הכף רצונה לומר, וזו כל תקותי לקבל. הכאת הכף על הירך היא בטוי של יאוש, אין לקוות עוד לקבל משהו.