והיה

והיה כי תבא, אין והיה אלא מיד.

אמרו ליה אמור דידך, (שוהיה לשון שמחה), אמר להם והכתיב (זכריה י"ד) והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים, (ישעיה ז') והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר וגו'... מתיבין ליה (ירמיה ל"ח) והיה כאשר נלכדה ירושלים, אמר להם עוד היא שמחה, שבו ביום נטלו ישראל אופכי על עונותיהם...

והיה - לשון עתיד כדרך לשון עברית.

והיה אם לא חפצת - הכתוב מבשרך וכו', שוהיה נאמר על דבר שדרכו להיות.

מלת והיה הבאה במאמר תנאי עתידי תקשר לרוב אם המאמר המאוחר אל המאמר הקודם עליו ביחוס הסבה והמסובב. כמו "הנה נא ידעתי כי אשה וגו' והיה כי יראו אותך" (בראשית י"ז י"א)... ובמקום שלא יוכל לבא בדרך הזה מורה מלת והיה על התכיפה שיעשה מיד, כמו "והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה" (ויקרא ה כג), כי השבת הגזלה קודם להבאת הקרבן...

מה זה והיה? זהו העתיד אשר למולו מטייפות עינינו במבטו של העבר... גם מה שעדיין הוא בגדר חלום ועתיד מיוחל נחשב כמי שנעשה ונתרחש כבר עוד בטרם התהוותו של הדבר או המאורע, מצעיד אותנו המושג הזה קדימה ומעביר אותנו מסלול ארוך של תקופות בקפיצת הדרך, כדי להחיות בלבותינו את התחושה כאילו הננו עומדים כבר אחרי התהוות...