סכל

ואמרתי כי האדם מתרומם בהם ממצב למצב, כי לכל המדעים יש יסוד שהם מסתעפים ממנו, כי אין הסכלות אלא העדר המדע בלבד, כמו שבארנו בענין החושך, שהוא העדר האור ולא הפכו... כך נאמר כאן, כי אלו היתה הסכלות יסוד כמדעים לא יתכן שייהפך הסכל יודע, אלא היו הידיעה והסכלות נקבצים בחלק אחד והיו מונעים זה את זה. ומכאן אמרתי שהאדם מתרומם במדעים ממצב למצב, מפני שהוא מתפתח מיסוד ומסתעף, ולא יתכן להתרומם בסכלות ממצב למצב, לפי שאין בסכלות דרגות ללכת בהן, אלא היא הזנחת ידיעת דבר אחרי דבר והעדרו...

הסכלות - הרשע.

וסכלות - הבנין וקנות הון.

שכל את ידיו - כמו סכל, אדם מעוקם ונפתל.

הוללות - חכמה חיצונית, וסכלות - עסק טובות העולם.

ובמקום אחר אמר שלמה, גם אויל מחריש חכם יחשב, אוטם שפתיו נבון, רוצה לומר, כאשר הסכל שותק חכם יחשב, כי אי אפשר שלא יהיה בו דעת מה, ובשביל אותה דעה נחשב חכם, והרי אינו מדבר סכלות שיהיה מבטל שלא יהיה נקרא חכם, אבל כאשר מדבר, שאז בודאי מדבר סכלות, בשביל כך נקרא סכל, אבל מי שהוא מחשב בסכלות אינו נקרא סכל, כי אין הסכלות כמו החכמה, כי החכמה נקראת חכמה אף שהיא במחשבה, ויש לחכמה מציאות במחשבה כמו שבארנו, אבל סכלות אינו נמצא במחשבה, כי אין לסכלות מציאות, כי אם כאשר מוציא הסכלות, אז נראה הסכלות, כי הסכלות היא גשמית, לכך אינה במחשבה... מה שאין כן כאשר מרבה דברים, שאז נמצא הסכלות מצד הדברים...

הוללות - סכלות ההעדר, שנעדר השכל, וסכלות - סכלות קניני, שקנה שכל משובש ורצה לברר טעותו, וראה שזה רעיון רוח.

להשכיל - שכל הוא הכח לייחס את התמונות המוחשות למושגים מופשטים, מה שאין הסכל, שהוא סוביקטיבי ביותר, יכול, כי הוא קשור לדעה שקבל פעם אחת, ואינו יכול לשנותה.

הסכלת עשה - מרובים הביטויים המורים על טיפשות, מאלה המורים על חכמה, אולי מפני שבאמת החכמה היא אחת ופשוטה, ואילו הסכלות רבים ושונים גילוייה. שכל הוא הכח באדם המסגל לעצמו תבל וכל עצמיה, מפשיט מהם דימויים ומושגים, ומצרף אותם והופך בהם על פי עצם טבעו ומהותו הפנימית. סכלות היא שימוש מסולף בכח השכל, היוצר מתוכו דימויים ומושגים, בלי לבדוק ולכוון אותם על פי אמיתות המציאות, אלא מעמיד דעה והשקפה סובייקטיבית במקום המציאות האובייקטיבית, סכלות היא דעה סובייקטיבית מתעקשת, וסכל טיפש יהיר, או טיפש מתוך יהירות...