יצחק תפלה

ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב, וישא עיניו וירא והנה גמלים באים.

ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו.

בא וראה, אברהם תקן תפלת שחרית... ותיקן אותו הזמן בתיקוניו כראוי. יצחק תיקן תפלת המנחה, (נגד הגבורה דז"א), והודיע שיש בעולם דין ויש דיין שיכול להציל העולם ולדון העולם, דהיינו שתיקן מדת הגבורה.

ובא וראה, תפלת המנחה תקן יצחק כמו שתקן אברהם תפלת שחרית כלפי אותה המדרגה שהיה דבוק בה, כך יצחק תקן תפלת המנחה כלפי אותה המדרגה שנתדבק בה, שהיא מדרגת הגבורה וקו שמאל, ועל כן תפלת המנחה כשנוטה השמש לירד במדרגותיה לצד מערב, דהיינו תיכף אחר חצות היום...

אלא ב' דברים הם, והכל הוא אחד, שכתוב, ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב, וכי לא היה לו בית או מקום אחר להתפלל, אלא אותו השדה היה אשר קנה אברהם סמוך למערת המכפלה, שכתוב השדה אשר קנה אברהם מאת בני חת, ובשעה שהיה יצחק בא אל השדה ראה שהשכינה עליו, והעלה ריחות עליונות קדושות, ומשום זה היה מתפלל שם, וקבע אותו למקום תפלה...

ראה עוד: יצחק-כללי, תולדות יט.

יצחק תיקן תפלה מנחה, שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב, ואין שיחה אלא תפלה, שנאמר תפלה לעני כי יעטף ולפני ה' ישפוך שיחו...

ואזל יצחק לטוור פולחנא... והפך יצחק בצלותיה דעתיה דקב"ה ממה דגזר על אנתתיה... ואתהפיך בגיניה דעתיה דקב"ה ממה דגזר עליה, דאף הוא הוה עקר...

ראה יצחק-כללי, בראשית כד סג.