תושיה

תושיה - שיבהור.

תושיה - עצה של יועצים נדחה ממני.

תושיה - חכמה, יש מפרשים מגזרת יש.

תושיה - תי"ו נוספת מלשון יש, וה' יצפננה לישרים כי בה ינצרו אורחות משפטי המצות.

תושיה - הנימוס המושכל שבדברים שממנו מציאות הדברים.

תושיה - נמוס וסדור, וכן הפעולות שסודרו מהשכל.

תושיה - היא עצת התורה וישבר מדותיו לפי התורה. ולכן אמר כאן תושיה שמתשת כחו בשבירת תאותיו ומדותיו.

תושיה - מה שבמחשבותיהם לעשות.

יצפון - חוץ מהמעשים הכוללים שנבראו בבריאה הכין מעשים שיעשו בכל דור לפי צורך ההשגחה שלפי מעשה הדור, ונקרא תושיה - שמוגבלים בחכמתו כצורך ההשגחה ושכר ועונש.

עצה - ההסכמה איך לעשות בדבר שיש כמה דרכים, וזאת תלמדנו החכמה, תושיה - המעשה בחכמה...