שעה זמן

לדוד שמרה נפשי כי חסיד אני, לוי ור' יצחק חד אמר כך אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם לא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב ישנים עד שלש שעות ואני חצות לילה אקום להודות לך.

...ואין כל בריה יכולה לכוין אותה שעה חוץ מבלעם הרשע, דכתיב ביה ויודע דעת עליון, השתא דעת בהמתו לא הוה ידע דעת עליון הוה ידע, אלא מלמד שהיה יודע לכוין אותה שעה שהקב"ה כועס בה...

והאמר ר' יצחק אם ראית רשע שהשעה משחקת לו אל תתגרה בו, שנאמר יחילו דרכיו בכל עת, ולא עוד אלא שזוכה בדין...

ואמר ר' יהושע בן לוי המתפלל צריך לשהות שעה אחת אחר תפלתו, שנאמר אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך. תניא נמי הכי המתפלל צריך שישהא שעה אחת קודם תפלתו ושעה אחת אחר תפלתו, קודם תפלתו מנין, שנאמר אשרי יושבי ביתך, לאחר תפלתו מנין, דכתיב אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך. תנו רבנן חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין שעה אחת, וחוזרין ושוהין שעה אחת.

אמר ר' אבין הלוי כל הדוחק את השעה שעה דוחקתו, וכל הנדחה מפני השעה שעה נדחת מפניו. מדרבה ורב יוסף, דרב יוסף סיני ורבה עוקר הרים, אצטריכא להו שעתא, שלחו להתם סיני ועוקר הרים איזה מהם קודם...

רבא חזייה לרב המנונא דקא מאריך בצלותיה, אמר מניחין חיי עולם ועוסקים בחיי שעה, והוא סבר זמן תפלה לחוד וזמן תורה לחוד... אלא לומר לך כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית...

תנו רבנן שעה ראשונה מאכל לודים, שניה מאכל לסטים, שלישית מאכל יורשין, רביעית מאכל פועלים, חמישית מאכל כל אדם, איני, והאמר רב פפא רביעית זמן סעודה לכל אדם, אלא רביעית מאכל כל אדם חמישית מאכל פועלים ששית מאכל תלמידי חכמים, מכאן ואילך כזורק אבן לחמת...

אמר רבי יונתן לעולם אל ימנע אדם את עצמו מבית המדרש ואפילו שעה אחת, שהרי כמה שנים נשנית משנה זו בבית המדרש ולא נתגלה טעמה עד שבא רבי חנינא בן עקביא ופירשה.

אמר להו רבי חנינא פוקו אמרו ליה לבר ליואי לא מזל יום גורם אלא מזל שעה גורם.

...וכל הדוחק את השעה (מתיגע להעשיר ולהתגדל ורואה שאינו מצליח ואף על פי כן חוזר והולך למרחקים ומכניס עצמו לגבוהות) שעה דוחקתו, וכל הנדחה מפני שעה שעה עומדת לו, (לאחר זמן עתידה לעמוד לו שעה מצלחת).

ומעשה בר' חנינא שאכל חצי בצל וחצי נחש שבו וחלה ונטה למות, ובקשו חביריו רחמים עליו וחיה, מפני שהשעה צריכה לו.

ר"מ אומר אוכלים כל חמש ושורפין בתחלת שש, רבי יהודה אומר אוכלין כל ארבע ותולין כל חמש ושורפין בתחלת שש... תנן התם... אחד אומר בשתי שעות ואחר אומר בשלש שעות עדותן קיימת, אחד אומר בשלש ואחד אומר בחמש עדותן בטלה דברי רבי מאיר, רבי יהודה אומר עדותן קיימת, אחד אומר בחמש ואחד אומר בשבע עדותן בטלה, שבחמש חמה במזרח ובשבע חמה במערב. אמר אביי כשתמצא לומר לדברי רבי מאיר אין אדם טועה ולא כלום, לדברי רבי יהודה אדם טועה חצי שעה... אלא אמר רבא לדברי רבי מאיר אדם טועה שתי שעות חסר משהו, לדברי רבי יהודה אדם טועה שלש שעות חסר משהו...

תנו רבנן שבעה דברים צוה ר"ע את רבי יהושע בנו... והוי משתדל עם אדם שהשעה משחקת לו. אמר רב פפא לא למיזבן מיניה ולא לזבוני ליה אלא למעבד שותפות בהדיה.

רבי נתן אומר אדם נידון בכל שעה, שנאמר לרגעים תבחננו... ואמר רבי יצחק אין דנין את האדם אלא לפי מעשיו של אותה שעה, שנאמר כי שמע אלקים אל קול הנער באשר הוא שם.

...אמר ליה לא בכל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא.

...ומעשה באדם אחד שרכב על סוס בשבת בימי יונים והביאוהו לבית דין וסקלוהו, לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך...

אמר רב שישא בריה דרב אידי לא ליסעוד איניש קצירא (חולה) לא בתלת שעי קדמייתא ולא בתלת שעי בתרייתא דיומא, כי היכי דלא ליסח דעתיה מן רחמי, תלת שעי קדמייתא רווחא דעתיה, בתרייתא תקיף חולשייה.

מרים המתינה למשה שעה אחת, שנאמר ותתצב אחותו מרחוק, לפיכך נתעכבו לה ישראל ז' ימים במדבר...

אמר רבי יוסי בר אבין בוא וראה כמה חביבה מצוה בשעתה, שהרי מפניהם (מביאי בכורים) עומדים, מפני תלמידי חכמים אין עומדים.

א"ר יוחנן י"ב שעות הוי היום, שעה ראשונה הוצבר עפרו, שניה נעשה גולם, שלישית נמתחו אבריו, רביעית נזרקה בו נשמה, חמישית עמד על רגליו, ששית קרא שמות, שביעית נזדווגה לו חוה, שמינית עלו למטה שנים וירדו ארבעה, תשיעית נצטוה שלא לאכול מן האילן, עשירית סרח, אחת עשרה נידון, שתים עשרה נטרד והלך לו, שנאמר אדם ביקר בל ילין.

תנו רבנן מעונן... רבי עקיבא אומר זה המחשב עתים ושעות, ואומר היום יפה לצאת למחר יפה ליקח... אל תתחיל בי שחרית הוא, ראש חודש הוא, מוצאי שבת הוא.

...ורבי יהודה אומר מקושש הוראת שעה היתה.

והא אמר רב יהודה אמר רב שתים עשרה שעות הוי היום, שלש הראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה, שניות יושב ודן את כל העולם כולו, כיון שרואה שנתחייב עולם כלייה עומד מכסא הדין ויושב על כסא רחמים, שלישיות יושב וזן את כל העולם כולו מקרני ראמים עד ביצי כנים, רביעיות יושב ומשחק עם לויתן, שנאמר לויתן זה יצרת לשחק בו.

תנו רבנן א-ל זועם בכל יום, וכמה זעמו רגע, וכמה רגע, אחת מחמש ריבוא ושלשת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמנה בשעה זו היא רגע, ואין כל בריה יכולה לכוין אותה רגע חוץ מבלעם הרשע, דכתיב ביה ויודע דעת עליון... תנא משמיה דרבי מאיר בשעה שהמלכים מניחין כתריהן בראשיהן ומשתחוין לחמה מיד כועס הקב"ה. אמר רב יוסף לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא דיומא ביומא קמא דריש שתא ביחיד, דלמא כיון דמפקיד דינא דלמא מעייני בעובדיה ודחפו ליה מידחי...

בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת, ויש קונה עולמו בכמה שנים.

שלשה דברים ר' צדוק מטמא וחכמים מטהרין מסמר השולחני וארון של גרוסות ומסמר של אבן שעות...

הוא היה אומר (בן עזאי) אל תהי בז לכל אדם ואל תהי מפליג לכל דבר, שאין לך אדם שאין לו שעה...

הוא היה אומר (ר' יעקב) יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא, ויפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה.

ר"ש בן אלעזר אומר אל תרצה את חברו בשעת כעסו, ואל תנחמנו בשעה שמתו מוטל לפניו, ואל תשאל לו בשעת נדרו, ואל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו.

שאל בן דמה בן אחותו של ר' ישמעאל את ר' ישמעאל כגון אני שלמדתי כל התורה כולה מהו ללמוד חכמת יונית, קרא עליו המקרא הזה לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה, צא ובדוק שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה ולמוד בה חכמת יונית.

...מן מה דמר ר' זעירא גדול הוא כבוד הרבים שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת, (קבורת מת מצוה שדוחה לא תעשה שבתורה)...

ר' חזקיהו בשם ר' אבהו יהי רצון לפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתצילנו משעות החצופות הקשות הרעות היוצאות המתרגשות לבא לעולם.

בכל עת, יש עת לשעה, ואל יבא בכל עת, יש עת ליום ומים במשורה תשתה...

...היו הכל תמיהין ואמרין אתמול היה ממנה דוכסין ואיפרכין ואיסטרטליטין ועכשיו הוא מבקש מן השוער ליכנס לפלטין ואינו מניח לו, אמרו להם שעתא עברת.

...אם דל הוא ממצות וטלטל מעשיו כדלת, נצור עליה לוח ארז, מה צורה זו אינה מתקיימת אלא לשעה אחת כך איני מתקיים עליו אלא לשעה אחת.

...ויקרא לבנו ליוסף, למי שהשעה עומדת לו, והנביא צווח לך עמי בא בחדריך וגו' (ישעיה כ"ו), אמר הקב"ה אני אמרתי לכם שתהיו מטמינין עצמכם ותתנו מקום לשעה. נבות לא נתן מקום לשעה, לכך כתיב ביה כי סוקל נבות וימת (מלכים א' כ"ג), מרדכי עמד כנגד השעה והיה לו להחניף לרשע, ולפי שעמד כנגד המן הרשע קמעא כבר היו ישראל כלים מן העולם. דוד ברח וימלט מפני שאול, וכן ברח מפני אבשלום בנו, וכן משה שנאמר ויברח משה מפני פרעה (שמות ב'), וכן יעקב ברח מפני עשו, ואף אבות העולם נתנו מקום לשעה והחניפו למי שהשעה בידו... יצחק החניף לעשו, שנאמר ויאהב יצחק את עשו...

ויהי ידיו אמונה עד בא השמש, שהיו מחשבים את השעות באסטרולוגיא, מה עשה משה העמיד גלגל חמה ולבנה וערב את שעותיהן, שנאמר (חבקוק ג') שמש ירח עמד זבולה...

...אמר ליה, משה, אין דומה גזרת צבור לגזרת יחיד, ועוד עד עכשיו היתה שעה מסורה בידך, ומעכשיו אין שעה מסורה בידך.

ויהי בחצי הלילה, משה אמר להן לישראל ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה, ולא קבע להן זמן, שלא יהו יושבין ומהרהרין הרהורין רעים ואומרים כבר הגיעה שעה ולא נגאלנו. אבל כשאמר לו משה לפרעה מה הוא אומר, כה אמר ה' כחצות הלילה וגו', אמר לו הדבר שקול לכשיחצה הלילה, אם כחוט השערה ולמעלה, אם כחוט השערה ולמטה יושב על אבן שעות ומכוין את השעה כחוט השערה...

וכשיצא מבית אביו ללכת אל בית לבן באתה השכינה ועמדה למעלה ממנו משיבה ואמרה לו, יעקב בני, שא נא עיניך השמימה וראה י"ב מזלות וכוכבים ברקיע, וי"ב שעות היום וי"ב שעות הלילה כנגד י"ב שבטים שאני נותן לך...

א"ר יוחנן כל המהלך בארץ ישראל אפילו שעה אחת ומת בתוכה מובטח לו שהוא בן העולם הבא, דכתיב (דברים ל"ב) וכפר אדמתו עמו.

ויברח משה מפני פרעה, כתיב לך עמי בא בחדריך, בשעה שאתה רואה השעה חצופה לא תעמד כנגדה אלא תן לה מקום, הסתכלו בי כביכול, כשראיתי השעה חצופה בעונותיהם נתתי לה מקום, שנאמר השיב אחור ימינו. וכל מי שעומד כנגד השעה נופל בידה, וכל מי שנותן מקום לשעה השעה נופלת בידו, נבות עמד כנגד השעה ונפל בידה, אברהם נתן מקום לשעה וברח מפני נמרוד ונפלה בידו. יצחק נתן מקום לשעה ונפלה בידו, שנאמר ואבימלך הלך אליו מגרר, משה נתן מקום לשעה, שנאמר ויברח משה מפני פרעה, וחזרה השעה ונפלה בידו, שנאמר גם האיש משה גדול מאד וגו' בעיני עבדי פרעה. דוד נתן מקום לשעה ויברח דוד מניות, חזרה השעה ונפלה בידו, ואמר לו שאול ידעתי כי מלוך תמלוך. וכן יעקב נתן מקום לשעה ויברח יעקב שדה ארם, ונפלה השעה בידו, ויקח עשו את נשיו.

ואמר שאתה זן ומפרנס וכו' בכל יום ובכל עת ובכל שעה, פירוש זה, כי האדם צריך לפרנסה כפי מה שמתחדש לו, כי היום הוא צריך לזה ומחר צריך לאחר הכל כפי שמתחדש לו הזמן צריך האדם לפרנסה, והעת גם כן לפני עצמו, כי היום יש לו עתות מיוחדים דהיינו רגע זו מן היום או רגע זו מן היום וזה נקרא בכל עת, ואין לעת המשך זמן כלל ואינה כמו שעה, כי יש לכל שעה ושעה מן היום המשך זמן, אבל העת שהיא הרגע מן היום אין לה המשך זמן ואין עת זו כמו זו ומתחדש לו דבר בעת מיוחד. ופירוש בכל שעה כי השעה חלק מן היום כי היום נחלק לשעות, בשעה זו צריך לדבר זה ובשעה זו צריך לדבר אחר...

ראה בערך הבא.