עצרת

תא חזי, כתוב ביום השמיני עצרת, מהו עצרת, אלא במקום ההוא שהכל מתקשרים שם יחד נקרא עצרת, (שהוא מלכות המקבלת מכל הספירות), כי מה פירושו של עצרת, קיבוץ, ואם תאמר כאן שנקרא עצרת מהו הטעם, אלא בכל אלו הימים (של סוכות) היו ימי סעודה של ענפי האילן, (דהיינו ע' שרים הנמשכים מז"א מחיצוניותו), ועל כן הם ע' פרים (שהקריבו בז' ימי סוכות), לאחר כך (בשמיני עצרת) שמחת האילן ממש, (דהיינו ז"א עצמו) ובשבילו הוא יום אחד עצרת, שהוא שמחת התורה, שמחת האילן שהוא הגוף, (דהיינו ז"א)...

ר' אבא פתח, אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן, כנסת ישראל אמרה כן לפני מלך העליון, כנסת ישראל מהו כנסת, זו היא עצרת, דהיינו אספה, כמו שאמר מאסף לכל המחנות, כי היא, המאספת אליה כל מחנות העליונים, (דהיינו המלכות שמקבלת מכל ט' ספירות הראשונות).

ומתוך שלפעמים נקראת הנוקבא, (שהיא המלכות), בשם כנסת, ונאמר בה עצרת שמורה לשון עצירה), כמו שאמר כי עצור עצר ה', שפירושו) שמקבלת ואינה נותנת, כך הוא ודאי, כי מתוך הנאמנות המרובה שבה שלא נמצא בה מום נותנים לה בלא עיכוב כלל, והיא (המלכות כשהשפע) מגיע אליה כל מה שאספה היא עוצרת ומעצרת ומעכבת שלא ירד ויאיר אלא כמו טל, טפות טפות...

ביום השמיני עצרת תהיה לכם, עצרו הכתוב מלצאת, הרי שהביא קדשיו מבית פגי לירושלים, שומע אני יאכלם בירושלים וילן בבית פאגי, תלמוד לומר ביום השמיני עצרת תהיה לכם, עצרו הכתוב מלצאת, אין עצירה אלא כניסה, שנאמר ואני עצור לא אוכל לבוא בית ה'...

אמר ר' יהושע בן לוי ראויה היתה העצרת של חג שתהא רחוקה חמשים יום כנגד העצרת של פסח, אלא עצרת של חג על ידי שהן יוצאין מן הקיץ לחורף לית ביומייהו דייזלון וייתון... ואבק דרכים קשה וידות דרכים קשות, לפיכך אינה רחוקה נ' יום... אלא עד דאינון הכא נעבד כולן חד יום טוב ונחדי, לכך משה מזהיר לישראל ואומר להם ביום השמיני עצרת תהיה לכם, הוי מה יפו פעמיך בנעלים.

אמר ר' טוביהו ברבי אליעזר ז"ל חזרתי על כל עניני המועדות ולא מצאתי חג שבועות שנקרא עצרת, ורז"ל קראו בכל מקום עצרת לחג השבועות, והוא לשון תרגום, דאמר אנקלוס הגר בעצרתכון, נאמר עצרת בשביעי של פסח, ונאמר עצרת בשמיני של חג להקישו ללינה, דכתיב בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסכות, הוקשו זה לזה.

ביום השמיני עצרת - ביומא תמינאה כנישין תהון בחדוא מן מטילכון לבתיכן כנישת חדוא ויומא טבא ואירוע קדיש.

עצרת לה' אלקיך - כנשיין בתושבחא קדם ה' אלקיכון.

עצרת היא - כנישין תהון לצלאה קדם ה' על מיטרא.

עצרת היא - עצרתי אתכם אצלי כמלך שזמן את בניו לסעודה לכך וכך ימים, כיון שהגיע זמנן ליפטר אמר, בני בבקשה מכם עכבו עמי עוד יום אחד, קשה עלי פרידתכם.

עצרת תהיה לכם - עצורים בעשיית מלאכה, דבר אחר עצרת עצרו מלצאת, מלמד שטעון לינה...

עצרת לה' אלקיך - עצור עצמך מן המלאכה, דבר אחר כנופיא של מאכל ומשתה לשון "נעצרה נא אותך".

עצרת היא - יש אומרים שטעמו קהלה, כטעם עצרת בוגדים, והטעם התחברות כל ישראל לשלש רגלים. ולא דברו נכונה, כי הנה כתוב בפסח וביום השביעי עצרת, וכתוב "ופנית בבקר והלכת לאהליך". והקרוב שהוא כמו "נעצר לפני ה'", שיהיה בטל מכל עסקי העולם, ופירוש עצרת היא כל מלאכת עבודה לא תעשו.

עצרת היא - עצרתי אתכם לפני כמלך שזמן את בניו וכו' לשון רש"י, ודברי אגדה הם בויקרא רבה. ועל דרך האמת ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי הוא שבת ואין לו בן זוג, וכנסת ישראל היא בת זוגו, שנאמר "ואת הארץ", והנה היא שמינית עצרת היא, כי שם נעצר הכל, וצוה בחג המצות שבעה ימים בקדושה לפניהם ולאחריהם, כי כולם קדושים ובתוכם ה', ומנה ממנו תשעה וארבעים יום והשבועות כימי עולם, וקדש יום שמיני כשמיני של חג, והימים הספורים בינתים כחולו של מועד בין הראשון והשמיני בחג... ולכך יקראו חכמים בכל מקום חג השבועות עצרת היא, כי הוא כיום שמיני של חג שקראו הכתוב כן, וזהו מאמרם "שמיני רגל בפני עצמו" הוא לענין פז"ר קש"ב ותשלומין דראשון, כי גם הוא אצילות הראשונים ואינו באחדות שלהם...

...וטעמו ששת ימים תאכל מצות והשביעי עוד עליהם עצרת, והטעם שתהיו נעצרים עוד לפניו לאכול המצות... ועל דרך האמת עצרת היא כנסת ישראל, ובא ללמדנו סוף היום, אבל איננו שוה לעצרת של שמיני, כי השמיני רגל בפני עצמו, והקרבן של כנסת ישראל ואיננו כקרבנות של שבעת הימים...

עצרת - נעצרים יחד. ויש מפרשים מלשון יורש עצר, מושל.

עצרת - עצור עצמך בו מן הדברים שעצרת עצמך בשאר הימים שעברו.

וביום השביעי עצרת - נקרא בלשון עצרת על שם שישראל נעצרין ונאספים בימים טובים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות, ותרגומו כנישין. ויש לך להשכיל כי יום שביעי של פסח הוא יסוד, וקראו הכתוב עצרת כשם שנקרא לשמיני של חג שהיא השמינית הסמוכה לו.

וביום השביעי עצרת לה' - מלשון מלוכה, היום בו מלך ה' עליהם על ים סוף.

עצרת היא - ענין העצירה הוא לא בלבד לשבות ממלאכת הדיוט, אבל היא עם זה אזהרת עמידה איזה זמן במקומות הקודש לעבוד במקומות ההם את הא-ל ית' בתורה או בתפלה או בעבודה, כענין "ושם איש מעבדי שאול נעצר לפני ה' ביום ההוא", והוא אומרו "קדשו צום קראו עצרה"... אמר אם כן שזה היום אחר חג הסכות אשר בו שלמו כל שמחות הרגלים הוא קודש להיות יום עצרת שיעצרו במקומות הקדש, ותהיה שמחתו שמחה של תורה ומעשים טובים...

עצרת - לשון עכוב וקשה הפרידה, שכל הלמודים היקרים הנקנים בנפשותינו במועדי ה' וההזמנה אל הקדושה שהשגנו בהם נעכב אצלנו שישארו בנו גם אחר עבור הרגל.

ביום השמיני עצרת - ויש מפרשים לשון סגירה ומניעה, כי יום השביעי הוא עוצר וסוגר את כל ימי החג. זה יספיק ליום שביעי של פסח לקרא לו עצרת, אבל יום שמיני של חג רגל בפני עצמו... אלא להשאר גם אחר עבור הרגל דבוק ברעיונות הקדושים שהשגנום בימי המועד...

הטעם מה שנקראו שביעי של פסח ושמיני של חג בשם עצרת, הוא מפני שבימי חול המועד מקצת מלאכות מותרות, כמו מלאכה קלה שמותר לגמרי, וגם מלאכת עבודה לא נאסרו כולם, אבל ביום טוב נאסרה אף מלאכה קלה אם אינה לצורך אוכל נפש, ולכן נקראו הימים האחרונים מהיום טוב בשם עצרת, בערך ימי חול המועד שלפניהם.

עצרת - יום שלא נועד לקליטת אמיתיות חדשות, אלא נועד לעכב אותנו לפני ה', כדי לחזק בלבנו הכרות שכבר נרכשו למען יעמדו ימים רבים... שמיני עצרת איננו מסיים רק את חגי החודש השביעי, אלא את חגי כל השנה כולה, ומכאן שזה עיצומו של שמיני עצרת, ביום זה נאסוף את כל ההכרות וההחלטות שנתקבלו במועדי החודש השביעי ואף במועדי כל השנה כולה, נקבל על עצמנו להשאר במחיצתו של ה' ולשמור על כל הרכוש שרכשנו לפניו...

עצרת היא - תכלית המועדים מה שרצה הקב"ה שיתאספו לירושלים וליראות בעזרה, כדי ללמוד חכמה ומוסר מן הכהנים, ומשם למדו איך להתנהג בשובם אחר החג לבית, והנה בימים הראשונים היו טרודים בראיה וחגיגה וכו', וביום האחרון היו פנוים לקבל מוסר ותוכחה, לכן נקרא שמיני עצרת.

בשבועותיכם - בתרגום אונקלוס בעצרתכון, ומכאן רגיל לקרא החג במשנה עצרת, ובמקרא לא נקרא עצרת רק ז' של פסח ושמיני עצרת, ובטעם נראה דמנין הימים הוא לדעת שכל הנהגות הקב"ה בשפע הספירות ובצרופן המה מ"ט, וכל זה ניתן בהשגחה לפי מעשה התורה והמצות שניתנו בחג הקציר, ומנין שבועי הוא להורות שבעת מתן תורה נתקשרנו עם ה' ככלה הנכנסת לחופה, שמחויבת להשקיע אהבתה אך בו, ועל כן סופרת ז' ימים בשביל חתן זה דוקא, ובאשר לא בנקל הדבר על כן צוה הקב"ה למנות שבעה שבועות, ועל זה התכלית נקרא חג שבועות ולא חג הימים, ובשביל זה נקרא עצרת...

עצרת - הקריבו בו לרוב שלמי שמחה, דעקר ההקרבה לשמח בבשר שלמים, משום הכי כתיב עצרת תהיה לכם בשביל אכילה לשמחה, ובפשט שיהיה עצור לפני ה' להשריש בלבו תכלית היותו בירושלים, ושמע הרבה תורה ומוסר כל ז'.

עצרת לה' אלקיך - אי אפשר לפרש אזהרה שלא לעשות מלאכה, דאם כן מלאכת עבודה מיבעי... אלא לא מיירי כי אם כמו משמעות עצרת, דהיינו שיהיה עצור לפני ה', ומפרש לא יעשה מלאכה כדי שלא יסיח דעתו מהעצרת. אכן לפי הפשט מצוה דעצרת לפני ה' להתבונן על תכלית אכילת המצה כל ז', שאין תועלת בהשתדלות...

בענין מה שנקרא חג השבועות עצרת בדברי חכמים, דכתיב תורה צוה לנו משה וגו' קהלת יעקב, וכך הוא בימי הספירה נעשין בני ישראל קהלה אחת וזוכין אחר כך לתורה בשבועות...

ובאמת בתורה לא נקרא כלל שבועות בשם עצרת, רק שביעי של פסח נקרא בתורה עצרת, רק בלשון חז"ל נקרא שבועות עצרת, והאר"י הק' ז"ל כתב דעצרת הוא לשון קליטה, שהקדושה נקלטת אז, ויתכן דקדושת הפסח מצד ישראל עיקר הקליטה בחג שבועות, משום הכי נקרא בלשון חכמים שבועות עצרת, וכמו כן בשמיני עצרת הוא עצרת לכם קליטת קדושת חג הסוכות, מה שאינו כן מצד השי"ת נקרא שביעי של פסח עצרת לה' אלקיך, שהיה צופה תיכף בז' של פסח שכבר נקלטה הקדושה דחול המועד פסח...