כבוד הבריות

רבי יוחנן בן זכאי אומר, הקב"ה חס על כבודן של בריות, שור לפי שהוא הולך ברגליו משלם (הגנב) חמשה, שה לפי שהוא טוענו על כתפו משלם ארבעה...

תא שמע, גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה, ואמאי, לימא אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה', תרגמה רב בר שבא קמיה דרב כהנא, בלאו דלא תסור... ומשום כבודו שרו רבנן. תא שמע והתעלמת, פעמים שאתה מתעלם מהם ופעמים שאין אתה מתעלם מהם, הא כיצד, אם היה כהן והיא בבית הקברות או היה זקן ואינה לפי כבודו... שאני התם דכתיב והתעלמת מהם...

תנו רבנן אין פולין ברשות הרבים מפני הכבוד, כיוצא בו אמר רב יהודה ואמרי לה רבי נחמיה אין עושין אפיקטויזין ברשות הרבים מפני הכבוד...

בעא מיניה רבה בר רב שילא מרב חסדא מהו להעלותם אחריו לגג, (אם עלה לפנות שם), אמר ליה גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה.

...בתר דבעיא הדר פשטה, מת מצוה עדיף, דאמר מר גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה.

רבינא הוה אזיל בתריה דמר בר רב אשי בשבתא דריגלא, איפסיק קרנא דחוטיה ולא אמר ליה ולא מידי, כד מטא לביתיה אמר ליה מהתם איפסיק, אמר ליה אי אמרת לי מהתם שדיתיה (הייתי זורקו מעלי), והא אמר מר גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה, תרגומה רב בר שבא קמיה דרב כהנא בלאו דלא תסור...

ראה עוד: כבוד-כללי, שבת כג ב, יבמות סב ב, בבא מציעא ל א.

הרי שהיה מהלך בשוק ונמצא לבוש כלאים, תרין אמוראין חד אמר אסור וחרנא אמר מותר, מאן דאמר אסור דבר תורה, מאן דאמר מותר, כהייא איתתא, דאמר רבי זעירא גדול כבוד הרבים שהוא דוחה את המצוה בלא תעשה שעה אחת.

מהו שיטמא אדם לכבוד הרבים, תני היו לפניו שני דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה ואחת קרובה וטמאה, אם היו הולכים ברחוקה הולך עמהן, ואם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים. עד כדון בטומאה שהיא מדבריהן, ואפילו בטומאה שהיא מדבר תורה, מן מה דאמר רבי זעירא גדול כבוד הבריות שדוחה למצוה בלא תעשה שעה אחת...

ראה עוד: כבוד-כללי, ברכות כד א.

ראה כבוד-כללי, במדבר כ ב.

דבר אחר למה כלי חרש, ראה היאך חס הקב"ה על כבודן של בנות ישראל ואפילו רשעין שבהן, שאילו היה הכלי שלנחשת או שלשאר מתכות היה הכלי מתקיים וגנותה נזכרת, אבל כלי חרש, הכלי נשבר, והמעשה משתכח.

מת שהסריח בבית ונמצא מתבזה בין החיים והם מתבזים ממנו, מותר להוציאו לכרמלית, גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה, שהוא לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל. ואם היה להם מקום אחר לצאת בו אין מוציאין אותו, אלא מניחין אותו במקומו ויוצאין הם.

הרואה כלאים של תורה על חבירו, אפילו היה מהלך בשוק קופץ לו וקורעו עליו מיד, ואפילו היה רבו שלמדו חכמה, שאין כבוד הבריות דוחה איסור של לא תעשה המפורש בתורה, ולמה נדחה בהשב אבדה, מפני שהוא לאו של ממון, ולמה נדחה בטומאת מת, הואיל ופרט הכתוב ולאחותו, אבל מטמא הוא למת מצוה. אבל דבר שאיסורו מדבריהם, הרי הוא נדחה מפני כבוד הבריות בכל מקום.

ראה כבוד-כללי, תקמט.