קלי

אביב קלוי באש גרש כרמל, מלמד שמהבהבין אותו באור כדי לקיים בו מצות קלוי, דברי ר' מאיר, וחכמים אומרים אין לשון קלוי אלא לשון אבוב של קלאים היה שם ומנוקב כמין נפה כדי שיהא האור שולט בכולו.

ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו, את שחייבים על לחם שלו משום חדש חייבין על קלי שלו משום חדש...

הקליא - לחם יבש שיעמד ימים רבים.

שם קלי בא על גרעיני תבואה חדשה לחה שנתיבשו ונצלו באש, ועל הקליות נמצא שני שמות נרדפים, קלי, נקודים, ובהבדל ביניהם נפלגו ר"מ וחכמים בספרא, שדעת ר"מ הוא ששניהם מהובהבים באש עצמו, רק שהנקודים הם היבשים לגמרי, על ידי מוקד גדול של אש מלשון יקד יקוד כיקוד אש (ישעיה י') והקלוי הוא מהבהבו קצת עד שנשאר לח בפנימיות ולא במוקד רק באור. ודעת החכמים שהקלוי אינו מהובהב באש עצמו רק באמצעות הכלי, ודעתם ששם קלוי הונח בעצם מצד הכלי לא על הגרעינים המהובהבים, שהכלי נקרא קלל...

שם קלי כולל כל מיני תבואה וקטנית, וכן שם כרמל כולל כל מין הרך ומלא...