ערום

כי קאי ערום היכי מברך, והא בעינן והיה מחניך קודש וליכא. (שבת כג א) אלא אמר רבא בר רב שילא היינו טעמייהו דרבנן דקסברי אסור לעמוד בפני השם ערום.

דאמר רב יהודה עכו"ם ערום אסור לקרות קרית שמע כנגדו... כיון דכתיב ביה אשר בשר חמורים בשרם אימא שפיר דמי, קא משמע לן.

...אמרו לו (לאחשורוש) אין, ובלבד שתהא ערומה, שבמדה שאדם מודד בה מודדין לו מלמד שהיתה ושתי הרשעה מביאה בנות ישראל ומפשיטן ערומות ועושה בהן מלאכה בשבת.

במתניתא תנא אלו אנשי ברבריא ואנשי מרטנאי שמהלכין ערומים בשוק, שאין לך משוקץ ומתועב לפני המקום יותר ממי שמהלך בשוק ערום.

תנו רבנן ביישו ערום חייב, ואינו דומה ביישו ערום לביישו לבוש...

מניין לערום שלא יתרום, דכתיב ולא יראה בך ערות דבר.

הרי שהיה עומד בשדה ערום או שהיה עושה מלאכתו ערום הרי זה מכסה עצמו בתבן ובקש ובכל דבר וקורא, אף על פי שאמרו אין שבחו של אדם להיות יושב ערום, שכשברא הקב"ה את האדם לא בראו ערום, שנאמר בשומי ענן לבושו, זה השפיר, וערפל חתולתו זה השליה...

ערום - תרגם יונתן ברשן, ור' מנחם שמע מערבי שברשן לשון משוגע.

ויהיו שניהם ערומים - שם התאר, וכן "בגדי ערומים תפשיט", ויש אומרים כי "גם ערום ראה רעה ויסתר" כמוהו, וטעם שהרוח ערום בלי מכסה כדמות העין.

ראה ער­ום.

...ואסור למברך לברך כשהוא ערום עד שיכסה ערותו, במה דברים אמורים באיש, אבל באשה יושבת ופניה טוחות בקרקע ומברכת.