חתימה

מקום שאמרו... לחתום אינו רשאי שלא לחתום, שלא לחתום אינו רשאי לחתום... כללו של דבר הכל הולך אחר החיתום...

דאמר רבי חנינא חותמו של הקב"ה אמת...

...יכול יהו חותמין בכולן, תלמוד לומר והיה ברכה, בך (אברהם) חותמין ואין חותמין בכולן...

דתניא הכל נידונים בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכפורים, דברי רבי מאיר, רבי יהודה אומר, הכל נידונין בראש השנה, וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה... ואדם נידון בראש השנה, וגזר דין שלו נחתם ביום הכפורים...

...דכתיב ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו, ואמר רב חסדא מלמד שיצא בלא חתימת זקן, ובא בחתימת זקן...

העורר על השדה והוא חתום עליה בעד... וחכמים אומרים איבד את זכותו... אמר אביי לא שנו אלא עד, אבל דיין לא איבד את זכותו, דתני רבי חייא אין העדים חותמין על השטר אלא אם כן קראוהו, אבל הדיינים חותמים אף על פי שלא קראוהו.

...מאן האי תנא דבעי כתיבה לשמה ובעי חתימה לשמה...

...דתניא עדים שאין יודעים לחתום מקרעין להם נייר חלק וממלאים את הקרעים דיו, אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים בגיטי נשים...

בעא מיניה ריש לקיש מרבי יוחנן עדים שאין יודעים לחתום מהו שיכתבו להם בסיקרא ויחתמו...

והעדים חותמין על הגט מפני תיקון העולם, דאורייתא הוא, דכתיב וכתוב בספר וחתום...

שני גיטין שכתבן זה בצד זה ושנים עדים עברים באים מתחת זה לתחת זה, ושנים עדים יונים באים מתחת זה לתחת זה, את שהעדים הראשונים נקראין עמו כשר...

אביי אמר עדיו בחתומיו זכין לו...

...וחתום זה (גט) מקושר.

...אתא לקמיה דרבא אמר ליה דין חתימת ידא דידי היא, מיהו קמיה דרב אחא בר אדא לא חתימי לי מעולם, כפתיה ואודי...

...שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד כולן דומין זה לזה, ומלך מלכי המלכים הקב"ה טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון, ואין אחד מהן דומה לחברו...

אמר רבי אלעזר הכל משתמר בחותם אחד חוץ מן היין... איכא דאמרי אמר רבי אלעזר הכל משתמר חותם בתוך חותם חוץ מן היין...

כל הברכות אחר חיתומיהן...

ד' חותמות היו במקדש וכתוב עליהן עגל זכר גדי וחוטא...

...וכהן גדול כשהוא חותם, הגיזבר חותם ונותנו לאמרכול, אמרכול חותם ונותנו לקתליקון, קתליקון חותם ונותן לכהן גדול, כהן גדול חותם ונותנו למלך...

אמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי ושואל אני בשלום פלוני חזקה על הכל חתם, שואל אני בשלום פלוני לא חתם אלא על שאילת שלום בלבד, ריש לקיש אמר אפילו אמר שואל אני בשלום פלוני חזקה על הכל חתם...

חותמך זו מלכות, כדאמר כי אם יהיה כניהו בן יהויקים מלך יהודה חותם על יד ימיני...

...אמר לו הקב"ה כך אני עושה, כיון שבא אדם להפטר מן העולם נגלה עליו הקב"ה ואומר לו, כתוב מעשיך שעשית, שאתה מת על מעשיך, והוא כותב והוא חותם...

שימני כחותם זה אברהם, שקיים המילה כחותם...

אדם שנקרא אביו רבינו, אל יחתום כך ראובן בן רבינו יעקב, שנאמר יהללך זר ולא פיך, ואף בחתימת שמו...

להבין מה הוא ענין החתימה בהושענא רבה. הנה ענין החותם בגשמיות הוא כדי שיהיה משומר, שלא ישלוט זר במעין החתום, ולעומת זה הוא ברוחניות, והוא על פי מאמרם ז"ל (שבת קנ"א) תינוק בן יומו חי אין צריך לשמרו מן החולדה ומן העכברים... כי רוח החיים וצלם האלקים שעל האדם משמרו, וכמו בגשמיות כן ברוחניות, הני עכברי רשיעי מהדרין ומחזרין לבלבל מחשבת האדם, ולבטלו מן התורה והתפילה ולטורדו במחשבת הבלי עולם הזה, ולהביאו להרהורים רעים... אך כח הנשמה שבאדם היא משמרתו, ומובן שאם נשמתו מטונפת אין בה עוד כח השמירה, אך אחר ראש השנה ויום הכפורים דכתיב לפני ה' תטהרו, והאדם נכתב ונחתם לחיים טובים, אז שוב כח הנשמה משמרו כנ"ל, אך עדיין אין כח הנשמה ניכר כל כך באדם, ועל כן ניתנה מצות סוכה, להגן מפני החמה, הוא כחו של עשו...

ובזה יובן ענין יום הערבה, וערבה דומה לשפתים, כי כח המדבר שבאדם הוא חיבור הנשמה עם הגוף, ובודאי כן הוא ברוחניות, כי על ידי חיבור נשמת חיים חדשים בגוף נתוסף בו כח מדבר רוחני חדש, ועל כן באשר יום השביעי של חג, שנשלמה התפשטות כח החיים החדשים כנ"ל, על כן אז הוא יום ערבה דומה לשפתים, שאז נשלם כח הדיבור הרוחני, ועל כן מנהגנו להאריך אז בתפילות והושענות, שבאנו להשתמש בכח הדיבור הרוחני שנתחדש לנו, ומובן שאז אנו בגדר תינוק בן יומו חי, שאין צריך עוד לשמרו מן העכברים, וזהו החותם שבל ישלוט עוד זר במעין חתום כנ"ל.