יאיר

ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חוות יאיר.

יאיר בן מנשה לקח את כל חבל הארגב עד גבול הגשורי והמעכתי, ויקרא אותם על שמו את הבשן חוות יאיר עד היום הזה.

ויקם אחריו יאיר הגלעדי וישפט את ישראל עשרים ושתים שנה. ויהי לו שלשים בנים רוכבים על שלושים עירים ושלשים עירים להם, להם יקראו חוות יאיר עד היום הזה אשר בארץ הגלעד וימת יאיר ויקבר בקמון.

ושגוב הוליד את יאיר ויהי לו עשרים ושלש ערים בארץ הגלעד, וכי מנין ליאיר שלא היה לו לשגוב, מלמד שנשא יאיר אשה ומתה וירשה...

והתניא יאיר בן מנשה ומכיר בן מנשה נולדו בימי יעקב, ולא מתו עד שנכנסו ישראל לארץ, שנאמר ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש, ותניא שלשים וששה ממש, דברי רבי יהודה, אמר לו רבי נחמיה, וכי נאמר שלשים וששה, והלא לא נאמר אלא כשלשים וששה, אלא זה יאיר בן מנשה, ששקול כרובה של סנהדרין...

ושגוב הוליד את יאיר וגו', וכי מנין היו ליאיר ערים בהר הגלעד, אלא שנשא אשה מבנות מנשה ומתה וירשה, אם אתה אומר שאין ירושת אשה דבר תורה, נימר ויהי לשגוב, אלא ויהי לו ליאיר...

והרביעי זה היה יאיר בן מנשה שנטל חלק בארץ, כמה דכתיב (במדבר ל"ב) ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חוותיהם... ושעיר החטאת היה כנגד יאיר שלא הוריש חלקו לבניו, כי לא היו לו בנים, ולכך קראן על שמו, שלא היה לו זכר, וירשו חלקו בני מכיר אחיו.

ויאיר - נתייחס למשפחת אמו שנטל אחוזה עמהם, והיה מיהודה.

שלשים עירים - להודיע סבת היותו שופט, כי היה גדול בעושר ובבנים... אם הוא יאיר בן מנשה שבתורה תימא שחי יותר מש' שנה, או שאינו זה, ואם כן חוות יאיר גם אינן הכתובות בתורה.

בלתי כלב - ואם תאמר גם יאיר בן מנשה נכנס, יש לומר שהגזירה היתה רק מבן כ' עד נ', היוצאים לצבא, ושמא היה בשעת הגזרה יותר מבן נ'.

ויאיר בן מנשה - נקרא על שם אמו, אף על פי שהיה משבט יהודה בן שגוב בן חצרון ובת מכיר, ועבר הירדן אינה נחלקת לשבטים, לכן לקח עם שבט אחר.

ולראובני - מפליא שמתחיל בחלוקת ראובן וגד, ומפסיק בחלוקת חצי מנשה, וגומר בראובן וגד, וגם שלא התנה עם בני מנשה, אלא נראה שרצה משה לשתול בעבר הירדן גדולי תורה, משום שכחה מועט ללמוד, וכתיב מני מכיר ירדו מחוקקים, ולכן הרבה לו וליאיר שגם כן משבט יהודה נחלה שם, שיתרצו לשבת שם... ולא היה יכול לגמור החלוקה לגד וראובן, עד שנתרצו אלו, ומזה ילמדו לדורות לגור במקום גדולי תורה.