דשא

9 passages

מדרש הגדולר' דוד עדני

1.

דשא אלו שאינן צריכין זרע, עשב מזריע זרע אלו הירקות והזרעים שצריכין זרע.

רש"יר' שלמה יצחקי

1.

תדשא הארץ - ...שמיני דשאים מחולקין כל אחד לעצמו נקרא עשב פלוני, ואין לשון למדבר לומר דשא פלוני, שלשון דשא היא לבישת הארץ כשהיא מתמלאת בדשאים. תדשא הארץ - תתמלא ותתכסה לבוש עשבים כולן בערבוביא, וכל שורש לעצמו נקרא עשב.

רמב"ןר' משה בן נחמן

1.

תדשא הארץ - רש"י... אבל דשא הוא הקטן הצומח ועשב הוא הגדול המזריע, ולכן יאמר תדשא הארץ ולא יתכן לומר תעשיב, וכל קטן הצומח מן הארץ יקרא דשא אף באילנות...

רד"קר' דוד קמחי

1.

דשא - נקרא כן בתחלת צאתו וכשיגדיל יקרא עשב, ודשא הוא תחלת הפעולה בעשב...

אברבנאלר' יצחק אברבנאל

1.

דשא - הצומח מעצמו, עשב הוא הנזרע.

ספורנור' עובדיה ספורנו

1.

דשא - מיני עשבים למאכל בהמה כמו "דשאו נאות מדבר". עשב מזריע זרע - למאכל אדם.

מהר"לר' יהודה ליווא מפראג

1.

דשא - יקרא מיד כשיצמח, ועשב כאשר יש לו הכרה מה הוא.

(גור אריה שם)

העמק דברהנצי"ב מוולוז'ין

1.

דשא - הוא מין שכל תכליתו הוא העשב ולא הגרעין, ואם כן עיקר תכליתו מה שגדול העלה יותר, וזהו משמעות דשא כמ"ש בשירת האזינו. עשב מזריע זרע - שתכליתו הגרעין אם קטן או גדול...

2.

דשא - הגדולים הזקוקים למטר...

ראה גם