לפני עור

לא תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשול, ויראת מאלקיך אני ה'.

ארור משגה עור בדרך, ואמר כל העם אמן.

ולפני עור לא תתן מכשול הוא כמשמעו, והעמידוהו במי שגורם לאחר שיחטא, וכן מי שמכה בנו הגדול, ולפני עור לא תתן מכשול, במי שלא הגיע להוראה ומורה, שכתוב כי רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה, וזה עבר על ולפני עור בהוראתו, משום שמכשיל את חברו לעולם הבא.

ולפני עור לא תתן מכשול, לפני סומא בדבר, בא ואמר לך בת איש פלוני מה היא לכהונה, אל תאמר לו כשרה, והיא אינה אלא פסולה, היה נוטל ממך עצה, אל תתן לו עצה שאינה הוגנת לו, אל תאמר לו כשרה והיא אינה אלא פסולה, היה נוטל ממך, אל תתן לו עצה שאינה הוגנת לו, אל תאמר לו צא בהשכמה שיקפחוהו ליסטים, צא בצהרים בשביל שישתרב, אל תאמר לו מכור את שדך וקח לך חמור, ואת עוקף עליו ונוטלה ממנו, שמא תאמר עצה טובה אני נותן לו, והרי הדבר מסור ללב, שנאמר ויראת מאלקיך אני ה'.

ותניא רבי נתן אומר, מנין שלא יושיט אדם כוס יין לנזיר ואבר מן החי לבני נח, תלמוד לומר ולפני עור לא תתן מכשול...

אמר רב יהודה אמר רב כל מי שיש לו מעות ומלוה אותן שלא בעדים, עובר משום ולפני עור לא תתן מכשול...

איבעיא להו, משום הרווחה או דלמא משום ולפני עור לא תתן מכשול...

אמר אביי אלפני מפקדינן, אלפני דלפני לא מפקדינן.

נאמנין על הבהמה, והא לית להו ולפני עור לא תתן מכשול...

...וכן כל המכשיל עור בדבר והשיאו עצה שאינה הוגנת, או שחיזק ידי עוברי עבירה שהוא עור ואינו רואה דרך האמת מפני תאות לבו, הרי זה עובר בלא תעשה, שנאמר ולפני עור לא תתן מכשול, הבא ליטול ממך עצה תן לו עצה ההוגנת לו...

אם תראה איש שיגלה לך דעתו, או על ידי נאמנים תדע דעתו, או איש או אשה אמרה לך בבקשה ממך תעסוק לי לזווג לי איש שאהנה בזה העולם בו וגם באותו עולם, כגון האשה שמבקשת בחור יפה שאין לו בנים והוא רוצה, שאף ממשפחה טובה היה גם תלמיד חכם וגם צדיק, והנה מוצא איש ואינו כל כך יפה, והאב מפצירו לזה לזווג את בתו לו, זה שעוסק לזווגה לא ישמע לאב ולאם שלא יעבור על לפני עור לא תתן מכשול...

שלא להכשיל בני ישראל לתת להם עצה רעה, אבל ניישיר אותם כשישאלו עצה במה שנאמין שהוא יושר ועצה טובה, שנאמר ולפני עור לא תתן מכשול. ולשון ספרא: לפני סומא בדבר והיה נוטל ממך עצה אל תתן לו עצה שאינה הוגנת לו... וזה הלאו כולל כמו כן מי שיעזר עובר עבירה, שהוא מביא אותו שיתפתה בזולת זה לעבר פעמים אחרים עוד. ומזה הצד אמרו ז"ל במלוה ולוה ברבית ששניהם עוברים בלפני עור וגו'. שורש המצוה ידוע, כי תקון העולם וישובו הוא להדריך בני אדם ולתת להם בכל מעשיהם עצה טובה...

ולפני עור - כל זה משל לכל בעל כח שלא יענה החלשים, ואמר ויראת מאלקיך - שלא ימנע מפני הרואים, כי אם מיראת העונש.

משגה עור בדרך - שהוא בסתר מפני שעור אינו רואה מי המשגה. וכולל הרבה ענינים, מעונן מנחש ומכשף, שמי שירצה לדעת עתידות שואל בהם והם משגים בלהטיהם, וכולל מי שמשיא לחברו עצה שאינה הוגנת כפי טובת עצמו, עור בדרך - שאינו עור עינים רק עור בדרך שרוצה לילך, וכולל בזה גם החנופה, שדרך קטני העם להחניף להגדולים ולהסכים להם שמעשיהם טובים...