זרוע נטויה

בזרע נטויה זו החרב, שנאמר וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלים, דבר אחר בזרוע נטויה זו קריעת ים סוף, שנאמר מוליך לימין משה זרוע תפארתו...

בזרוע נטויה - בדרע מרמא...

והזרוע הנטויה - זו החרב של מכת בכורות.

ובזרע נטויה - על עמוד האש והענן.

בזרע נטויה - שתהיה ידו נטויה עליהם עד שיוציאם.

נטית ימינך - הטעם כי אחר שנשפת ברוחך וכסמו הים נטית עליהם ימינך וזרועך ותבלעמו ארץ... ואין לשון ימין ויד נטויה רק לנקמה ולהשחתה. ואולי יפרשו נטית ימינך להמיתם בים...

ידו החזקה - ושלחתי את ידי והכיתי את מצרים, את היד הגדולה אשר עשה ה', וזרועו הנטויה - שלא נתן להם ריוח והצלה מאז היתה ידו נטויה עליהם ולא השיב ידו מבלע עד שאיבדם...

וגאלתי - ...ועל קריעת ים סוף הזכיר זרוע נטויה, על שם היד הגדולה...

ידו החזקה - הם מדות וכחות, ושניהם יד וזרוע מדת הדין, היד מדת הדין רפה הבאה מכח הזרוע הקשה.

בזרע נטויה - וגאלתי אתכם בדין נגד השר של מצרים, והוצרך להכניעו בזרוע ובשפטים, כמו שכתוב וירא ישראל את את מצרים מת.

ובזרוע נטויה - מוכנה להכות אם לא ישוב החוטא.

...וכמו שהראש הוא בתכלית הגובה, כך הזרוע היא בתכלית פישוט האדם, וכדכתיב ובזרוע נטויה, שאין מתפשט יותר מן הזרוע, ואילו קנה היד בכל תשמישי האדם מקרב קנה היד אליו, אבל הזרוע היא נטויה לעולם...

בזרוע נטויה - זרוע הושאל על הכח והאומץ... נטויה ענין פשיטה ומתיחה, כמו צל נטויה, וטעם זרוע נטויה כח המתפשט לבלי גבול, ונקרא כן הכח העליון המשנה מנהג הטבעי, כי בהנהגה הטבעית נתן הוא ית' חק קבוע ושיעור מצומצם עד היכן יתפשט ולא יעבור גבולו לעולם, אמנם כשברצונו ית' לשנות ההנהגה הטבעית שיעבור כחו את החוק הקבוע עליו, הנה הכח הלזה נקרא זרוע נטויה. והמפרשים לשון זה ענין הושטת יד לאיים ולענוש ולהראות כחו בעשיית גדולות מגשימים את המרוחק ממנו לבלי תכלית.

ביד חזקה ובזרע נטויה - הראב"ע פירש ביד חזקה שיצאו ישראל ביד רמה, ובזרוע נטויה כטעם בעמוד אש וענן. והגר"א פירש ביד חזקה בעל כרחם, שעל ידי המכות הוכרחו להניח אותם לצאת, ובזרוע נטויה הוא באתגליא לעיני כל ולא כמו בורחים...

זכור - ...על כן שבת גם זכר ליציאת מצרים שהיתה נסית, ולא היו ראויין לה, על כן אמר בה בזרע נטויה, שאינה על ידי איתערותא דלתתא (התעוררות מלמטה)...

זרע נטויה - על פי המכילתא: ויושע ה' וגו' כאדם האוחז צפור ביד, ואם רצה חונקה מיד, פירוש שפרעה היה יכול לכלותם, כי אז לא היו ישראל מפוזרים בכל המדינות, ולכן הוכה בזרע נטויה מכה אחר מכה, כדי שלא יוכל להתיישב בדעתו, ובכל מכה מתו מגדולי פרעה ויועציו...

ביד חזקה ובזרוע נטויה, ואלו לא הוציא וכו', פירוש זרוע נטויה הוא הפחד והמורא להבא שייראו כל הרשעים מלהרע לנו, שהוציאנו ממצרים בכח זה שיהיה יציאת מצרים נוהג תמיד, לכן מזכירין יציאת מצרים בכל יום, וז"ש ואלו לא הוציא הרי אנו וכו', כי גם עתה בכל יום נמצא גאולה זו ממש...

ביד חזקה ובזרע נטויה, ועל זה נאמר שבח מיוחד כי לעולם חסדו, והענין הוא שלבד ההצלה שהיה לשעה היו המכות בכח גדול יותר ממה שהיה נצרך אז, וזה פירוש זרוע נטויה, כאדם שמראה גודל כחו שיירא לנפשו פן יכנו עוד, כן הראה הקב"ה זרוע הנטויה שיניחו מלהרע לבני ישראל, וזה היה רק בעבור דורות הבאים שיהיה גאולה זו הכנה לכל הדורות, לכן נאמר כי לעולם חסדו...

שמעתי מפי מו"ז ז"ל... ובאמת גאולת מצרים היתה התחלה והכנה לגאולה העתידה, כתוב ביד חזקה ובזרוע נטויה, הזרוע גדולה מהיד... אבל בזרוע כתיב נטויה, שלא נגמר עדיין אבל מוכן להיות נגמר, כמאמר "זרוע ה' על מי נגלתה"...

...וזה שאמר ובזרוע נטויה זו החרב, ומביא מפסוק וחרבו נטויה וגו', והיינו שהיה גם על ידי מדת הגבורה ממש, דלפעמים מגלה השי"ת אורו וממילא יוצא כל הקדושה וכל החיות שבהם והם מתים, וזהו "ועבר ה' לנגוף את מצרים" וגו', שכיון שגילה השי"ת קדושתו יצאו כל הניצוצות קדושה וכל החיות מהבכורות ומת כל בכור, ועל זה נאמר "ועברתי וגו' והכיתי כל בכור" וגו', וממילא נתקדשו בכורות ישראל שקשורים בשורש בראשית, וזהו ביד חזקה שהוא גבורה שבחסד, וגם היה בזרוע נטויה שהוא חרב גבורה ממש שהוא מלאך ה', ועל זה נאמר וה' הכה הוא ובית דינו...

ובמצות מצה וקידוש בכורות ותפילין הזכיר יד חזקה וחוזק יד, שהעיקר מה שנתקדשו בכורות ישראל, וזה שישראל קשורים בשורש ומתקנין פגם הראשון... ובתחלה במאמר וגאלתי זכר שגם יהיה נצרך וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים, שהיא החרב מדת דין שלמעלה, ואחר כך ולקחתי אתכם לי לעם שיהיו מטרוניתא. ובפרשת ביכורים שמורה גם כן על ראשית שישראל קשורים בראשית המחשבה, מזכירין שניהם, ויוציאנו וגו' ביד חזקה ובזרוע נטויה, וכן במצות שבת בדברות ראשונות שהיה קודם הקלקול לא נזכר כלל יציאת מצרים... אך אחר הקלקול נזכר בדברות שניות "ויוציאך ה' אלקיך משם ביד חזקה ובזרוע נטויה", שהם שני הענינים הנזכרים, מה שגילה הקב"ה קדושתו ואורו, שעל ידי זה מתו כל הבכורים ונתבררו ישראל לחלקו, וזרוע נטויה שהיא מדת הדין ממש להרוג בכוריהם...