זיעה
9 passages
תלמוד בבליחכמי בבל
1.
ואמר מר בר רב אשי האי דובשא דתמרי מברכין עלויה שהכל נהיה בדברו, מאי טעמא זיעה בעלמא הוא.
3.
...התחילו הבלנים להחם בשבת ואומרים מערב שבת הוחמו, אסרו את החמין והתירו את הזיעה, ועדיין היו רוחצין בחמין ואמרין מזיעין אנחנו, אסרו להן את הזיעה והתירו חמי טבריה...
4.
כל מומין שפוסלין וכו', תנא הוסיפו עליהן זיעה ושומא וריח הפה, והני בכהני לא פסלי, והתנן הזקן והחולה והמזוהם, ותנן מומין אלו בין קבועין בין עוברין פסולין באדם, א"ר יוסי בר' חנינא לא קשיא כאן בזיעה עוברת כאן בזיעה שאינה עוברת. רב אשי אמר זיעה אמזוהם קא רמית, התם גבי כהנים אפשר לעברה בקיוהא דחמרא (ביין קהה)...
תלמוד ירושלמיחכמי ארץ ישראל
אבות דרבי נתןר' נתן הבבלי
1.
שלש זיעות הן יפות לגוף, זיעת חולי, זיעת מרחץ, זיעת מלאכה. זיעת חולי מרפא זיעת מרחץ אין לך כיוצא בו.
(מא ד)