אנה

אנה - כאן לשון תודה, ובאנה ה' הושיעה לשון פיוס.

אנה - לשון תחינה, פעמים בה"א ופעמים באל"ף. וזה מו' פסוקים שבה"א, וקריאת האל"ף מלעיל.

עד אנה - אנה היא שאלת המקום ומתי שאלת הזמן, אבל מצאנו שהחושים מתחלפים, כמו "ראה ריח בני", או כהמורה: עד איזו מדרגה...

ועוד דלשון מאין באת נאמר אף שלא על מקום, כמו כאן שאמר מטפה סרוחה, אבל לשון אנה נאמר על המקום דוקא...

ודע כי במלת השאלה איה הוסיף לפעמים נו"ן והעלים היו"ד, ויאמר במקום איה מלת אן לשאלה מקומית, כמו "אן הלכתם" (ש"א י'), ונבנה ממנו מלת אנה שענינו כמו לאן...