בת יענה

אמר חזקיה מנין לביצת טמאה שהיא אסורה מן התורה, שנאמר ואת בת היענה, וכי בת יש לה ליענה, אלא איזו זו ביצת טמאה. ודילמא היינו שמייהו, לא סלקא דעתך דכתיב בת עמי לאכזר כיענים במדבר, ולא, והכתיב אעשה מספד כתנים ואבל כבנות יענה, כיענה זו שמתאבלת על בניה...

ואת בת היענה, בת זו ביצת היענה, יצאת זו ללמד על כל הביצים של עופות הטמאים. יענה הם היענים אשר במדבר שאינה חוזרת על בניה לעולם, וכן אמר ירמיהו (איכה ד') בת עמי לאכזר כיענים במדבר... ואומר (מיכה א') מספד כתנים, שמצערים בניהם.

תנים ובנות יענה - עסוקים בבכי כל ימיהם.

בת היענה - יש אומרים שלא ימצא במינו זכרים.

ובנות יענה - לא ישאו קולם לעולם.

בנות יענה - קטנות ואימותיהם מתעופפות, וקטניהם יתאבלו מחוסר מזונות.

ואת בת היענה - הוא הדין ליענה עצמה, אלא דנקט ליה קרא בת לפי שאינה ראויה לאכילה אלא כשהיא קטנה, אבל כשהיא גדולה אין בשרה ראוי לאכילה שהיא קשה כעץ.

בנות יענה - שרצים ארסיים ורעים.