אם אולי

ואם מזבח אבנים תעשה לי, רבי ישמעאל אומר, כל אם שבתורה רשות חוץ משלשה, ואם תקריב מנחת בכורים חובה, אתה אומר חובה או אינו אלא רשות, תלמוד לומר תקריב את מנחת בכוריך, חובה ולא רשות, כיוצא בו אם כסף תלוה את עמי וגו' חובה, אתה אומר חובה או אינו אלא רשות, תלמוד לומר העבט תעביטנו חובה ולא רשות, כיוצא בו ואם מזבח אבנים תעשה לי חובה, אתה אומר חובה או אינו אלא רשות, תלמוד לומר אבנים שלמות תבנה רשות, אתה אומר רשות או אינו אלא חובה, תלמוד לומר מזבח אבנים תעשה לי, רשות ולא חובה ומה תלמוד לומר ואם מזבח אבנים, אלא רצה של אבנים יעשה, של לבנים עושה...

ואם מזבח - ר' ישמעאל אומר כל אם בתורה רשות חוץ מג', ואם מזבח אבנים תעשה לי, שהרי חובה עליך לבנות מזבח אבנים, וכן אם כסף תלוה חובה היא, ואף זה משמש בלשון כאשר, וכן ואם תקריב מנחת בכורים, זו מנחת העומר שהיא חובה, ועל כרחך אין "אם" הללו תלויין אלא ודאין, ובלשון כאשר הם משמשים.

אם תשקור - אם בא ברוב מקומות השבועה, ובהרבה יחסר התנאי, כמו כאן...

אם יהיה - ...או על העתיד יאמר כן גם בלי ספק, כמו "ואם יהיה היובל" וגו'.

ואם תקריב - רש"י, והנכון כי בעבור שלא יצוה עתה לעשות המצוה הזאת אמר כן, ואמר כי תקריב מנחת המחבת תעשה כן, ואם תקריב מנחת מרחשת ככה תעשה וכו', והנה האם כפשוטו. וטעם "ואם יהיה היובל", כי אמרו גם אם ינחלו בני ישראל את הארץ כל הימים ויזכו לקדש את שנת היובל לא תחזור לנו הנחלה. ואפשר גם כן שאמר "ואם תקריב מנחת בכורים" כן תעשה, כמו אם יביאך ה' אל הארץ ותקצור את קצירה ותביא מנחת בכורים כן תעשה, כי ירושת הארץ בתנאי יזכירנה להם.

אם לא כאשר דברתם - אם כאשר דברתם כן לא אעשה לכם, כטעם תמיה.

אם תשקור - ענינו אולי...

אם אני - טעמו במקום שי"ן, שאני.

...בבקר כתב אם זכר, ובצאן זכר או נקבה, שהוצרך לרבות את הפלגס, ו"אם" לא משמע רבוי...

אם מחוט - בלי פועל אחריו הוא במקום מלת שלא.

אם יראו - שלא יראו, כלשון כל אם שאין אחריו תנאי כפול.

נפש כי - ...ואמרו המפרשים שלשון "כי" מורה יותר על ודאות מלשון "אם", ולשון "אשר" מורה על יותר ודאות מלשון "כי"...

ואם תקריב - פירוש אם יהיה זמן הקרבת מנחת בכורים וגו', תקריב, פירוש חובה, כי חיוב מצוה זו בכל זמן, ובמקום זכרון תנאי הזמן אמר "ואם".

אם יהיה אלקים - אם משמש כאן בלשון אמנם, ודאי יהיה כן, וכן אם יהיה לבער קין, ואינו תנאי.

אם בחקתי - ...ולזה ביארו מלת "אם" מענין התקוה והבקשה, כמו "אם תקטול א-לוה רשע" (תהלים קל"ט)...

אם חפץ - ...ולדעתי מלת "אם" כאן אינה מלת התנאי, אבל הוא מלה אמתית, כמו "אם ללצים הוא יליץ" באמת ללצים יליץ...

ואם מזבח - כבר בארתי ויקרא (י"ב) גדר מלת "אם" שמורה על האפשריות, ובא על דבר הרשות שיש בידו לעשות או שלא לעשות, או גם דבר חובה שיש בידו שתי ברירות, ועל פי זה אמר ר' ישמעאל כל אם שבתורה רשות, אמנם בררנו שם שג' מקומות שבא אם על החובה יש גם כן אפשריות, כמו "ואם תקריב מנחת בכורים", שהוא אפשרי מצד הזמן שעתידה מנחת בכורים לפסוק ולחזור. וכן אמר ר"י שמה שכתב "ואם מזבח אבנים תעשה" הוא אפשרי, מצד שיכול לעשות מזבח אדמה...

כי יקריב - כי נאמר אם רוצה לומר אם יהיה כך עשה כך, או אם יש בתנאי כמה חילוקים כמו כאן מתחיל ב"כי", ואחר כך מביא החילוקים ב"אם". ב"אם" מתחיל להורות על ספק וחלוקה, כגון "אם השמאל ואימינה", אבל כי הוא לשון ודאי, כאשר יהיה זה יהיה גם זה. וראה עוד באיילת השחר פרק י"א צ"ז.

ואם נפש - כבר גדרנו למעלה ההבדל בין מלת "כי" ובין מלת "אם", שמלת כי היא מלת התנאי, ומלת אם היא מלת החלוקה, ובארנו שם כי מגדר הלשון שתמיד יבא תחלת המאמר התנאי במלת כי, והחלוקות הפרטיות הבאות אחריו יצויינו במלת "אם"...

אשר יאכל - כבר פירשנו כי "אם" היא מלת התנאי, ו"אשר" היא מלת הצירוף...

וכי תאמרו - כי מורה על ודאי, בנגוד ל"אם"...

אם היא מלת התנאי, ובמאמר תנאיי שהמשפט הראשון של התנאי מורכב מכמה תנאים, לא יבוא מלת "אם" באחד מן התנאים, רק אחר שנזכר תולדות התנאי ומתחיל תנאי וחלוקה חדשה, למשל, מאמר "וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון ענוש יענש", שהמאמר מורכב מד' תנאים, א' שינצו אנשים, ב' שיגפו אשה הרה, ג' שיצאו ילדיה, ד' שלא יהיה אסון, ובזה לא יתכן שיאמר "אם" יגפו אשה הרה, אם יצאו ילדיה וכו', רק אחר שמזכיר תולדת התנאי שהוא "ענש יענש", אז יבא מלת אם על חלוקה חדשה, שיזכיר "ואם אסון יהיה", ובמקום שבאה מלת "אם" קודם שיזכיר התולדה מתחיל ענין חדש המצוין במלת "והיה", כמו "וכי תשגו וגו' והיה אם מעיני העדה" (במדבר ט"ו כ"ד). רק פעם אחת חסרה מלת "והיה", "וכי יריבון אנשים וגו' אם יקום" וגו' (שמות כ"א י"ט)...

מלת אם הבאה תחת מלת "כאשר", יש בה גם מהוראת מלת אם, כמו "והיה אם כלה לאכול את עשב הארץ", הוא כמו כאשר כלה, רק "כאשר" כלה הוא החלטי ומציין שכבר כלה, ואם כלה הוא תנאיי ועדיין לא כלה.

מלת "אם" הונחה בעצם על התנאי או על החלוקה וכדומה, ולא יבא כטעם "בין ובין", ובכל מקום שבאה על כוונה זו יפרוש לרבותא, כמו "אם דל ואם עשיר" רוצה לומר כל דל וכל עשיר שיהיה...

אם לא שלח ידו - ...צריך לזכור, שבהקשר השבועה "אם" יבוא לעולם בהוראה שלילית, ו"אם לא" בהוראה חיובית, נמצא ששבועה אם לא שלח וגו' משמעה שבועה שאמנם שלח... לא יתכן אפוא, ש"אם לא שלח ידו" וגו' מציין את תוכן השבועה, והרי אין זה אלא משפט תנאי, אם לא שלח וגו'...