חרון

וחרה אפי, רבי ישמעאל אומר, נאמר כאן חרון אף, ונאמר להלן חרון אף, וחרה אף ה' בכם (דברים י"א), מה להלן עצירת גשמים וגלות, אף כאן עצירת גשמים וגלות, ומה להלן חרב, אף כאן חרב.

דאמר רב חסדא מלך וציבור מלך נכנס תחילה לדין, שנאמר משפט עבדו ומשפט עמו... ואיבעית אימא מקמי דליפוש חרון אף.

רבי יהושע בן קרחה אומר כל חרון אף שבתורה נאמר בו רושם... והכתיב ויצא מעם פרעה בחרי אף, ולא אמר ליה ולא מידי, אמר ריש לקיש סטרו ויצא...

וחרה אפי, נאמר כאן וחרה אפי, ונאמר להלן וחרה אפי (דברים י"א י"ז), מה חרון אף האמור כאן חרב, אף האמור להלן חרב, מה חרי אף האמור להלן עצירת גשמים וגלות, אף כאן, דבר אחר נאמר כאן אף ונאמר להלן אף, מה אף האמור להלן דבר וחיה רעה, אף אף האמור כאן דבר וחיה רעה, נמצאנו למדים שבכל מקום שנאמר חרי אף חמשה מיני פורעניות, חרב, ודבר, חיה רעה, ועצירת גשמים וגלות.

...וכל חרון ואף שבמקרא אני אומר כן... שהנחירים מתחממים ונחרים בעת הקצף, וחרון מגזרת חרה, וכן חמה לשון חמימות.

...דע כשאתה מסתכל בכל התורה ובכל ספרי הנביאים לא תמצא לשון חרון אף ולא כעס ולא לשון קנאה אלא בעבודה זרה בלבד...

חרון - אצלי כנוי לקוצים הגדולים המזיקים הרבה בנגיעתם כאילו יש להם חרון...

...או שעצבון הוא כניסת הרוח לפנים וחרון לחוץ, לבקש נקמה.

ויחר אפו - הוא אחד המלאכים המשחיתים שאינו מבחין בין צדיק לרשע.

ויחר - על עצמו, כדרך המיצר.

ויחר אף - לדעתי הוא עיכוב ונסיגת פני השגחתו, וכמו וייחר מן המועד, לשון אחור ועיכוב או חלוקה ופירוד, משורש חרר, כמו העצמות נחרו, נעשו נקובים וחלולים, והעבד הנפרד מאדונו בן חורין... והבי"ת אחריו רוצה לומר בעבור, ואם כן אינו לשון כעס וחמום...

וחרה אפי - הרב במורה (חלק א' פרק ל"ז) כתב, כשתחפש בכל הכחוב לא תמצא חרון אף וכעס אצל הבורא רק בענין עבודה זרה, וכתוב זה סותר דעתו, ופרשו חז"ל, שבא להשוות חרון ה' על זה, כחרונו על עבודת אלילים, שמסבב עצירת גשמים וגלות, והוא הדין ששם מביא חרב...

עברה היא להשחית הכל, וחרון אף רק על מי שחטא נגדו, ומהחרון אף יבא לידי עברה להשמיד.

עברתך - עוברת מהחוטא גם על מי שלא חטא, וחרון אף רק על החוטא. אפך - עונש לשיעורין.

ויחר - רגש התקוממות על עוול.

אל יחר בעיניכם - בדרך כלל חרה ל - סמיכות זו של חרה על מצב נפשי, וכן חרה עינים, על שיפוט השכל מצוי רק בשלילה כאן ולעיל פרק ל"ה, ומביעה בשני הפסוקים, כי הדבר החורה לנפש ייראה באור אחר לעינים, תוך ראיית השכל...

אל יחר - אינו אף, כי אם מביט ותמה על הדבר...

ואל יחר - על הרוגזים שמכרוהו למצרים ולא למדינה יותר פחותה, בה לא יוכל לעלות למדרגה זו.

באפם - חרון הוא בשעה שנדלק, ועברה בשעה ששוקע...

ויחר - נצטער מאד, ואינו מלשון כעס.

חמתי - שהיה חמה, אבל לא חרון אף הקשה מחמה, והיתה רק פעולת חרון אף.