שעה פנה

וישע - והוה רעוא קדם ה' וסבר אפין...

ואל ישעו - ולא יתרחצון.

וישע - והות רעוא.

ואל ישעו - ולא יתעסקון.

ואל ישעו - ואל יהגו וידברו תמיד בדברי רוח לאמר נלכה נזבחה, ודומה לו (תהלים קי"ט) "ואשעה בחקיך תמיד" "למשל ולשנינה"... ואי אפשר לומר ישעו לשון וישע ה' אל הבל וגו', ולפרש אל ישעו אל יפנו, שאם כן היה לו לכתוב ואל ישעו אל דברי שקר או לדברי שקר...

וישע - וטעמו כמו קבל, והקרוב אליו "שעו מני".

ואל ישעו - אמר הגאון כי אל ישעו כמו אל ישענו, וחנו"ן חסר כחסרונו ממלת תת פחדך, ולא תאבה ולא תשמע... ולפי דעתי כי ישעו כמו ירפו, וכמו "השע ממני", "שעו מני", "ועיניו השע"...

שעו - הרפו.

ואל ישעו - לשון רפיון...

וישע - שעיה ופניה ענין אחד, ואולם ההבדל ביניהם לשון פניה לא יפול כי אם על נטיית הפנים, ולשון שעיה נופל על נטיית כל הגוף, ועל שניהם ישמש מלת אל כשהנטייה אל הדבר, ושימוש מ"ם כשהנטייה מן הדבר, ועם שימוש הבי"ת יבא השעיה על עמדו, והיינו בדבור, כמו "ואל ישעו בדברי שקר". ושימוש בי"ת אחר לשון פניה לעולם היא לרעה ולשון כעס הוא.

שעה מציין פנית הפנים והגוף או אל דבר או מעל הדבר... שעו ממני (ישעיה כ"ב), שעה מעליו (איוב י"ד)... הוא שעיה ופניה מעל הדבר. השע ממני (תהלים ל"ט) הוא יוצא, שיפנה היסורים ממנו.

משמעות פנה חזקה ממשמעות שעה, הפונה מפנה את כל תשומת הלב, ואילו השועה ופונה רק לפי שעה, ומכאן שם העצם שעה, פניה קצרה של זמן.

וישע ה' - היינו שקבל תפלתו והצליח עסקו.