סוס

אשירה לה' כי גאה גאה, סוס ורוכבו רמה בים.

רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס, וה' אמר לכם לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד.

כי תצא למלחמה על אויביך, וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם, כי ה' אלקיך עמך המעלך מארץ מצרים.

ויעש להם יהושע כאשר אמר לו ה', את סוסיהם עקר ואת מרכבותיהם שרף באש.

ומוצא הסוסים אשר לשלמה ממצרים, ומקוה סחרי המלך יקחו מקוה במחיר. ותעל ותצא מרכבה ממצרים בשש מאות כסף וסוס בחמשים ומאה, וכן לכל מלכי החתים ולמלכי ארם בידם יוציאו.

לא בגבורת הסוס יחפץ, ולא בשוקי האיש ירצה.

כעת במרום תמריא, תשחק לסוס ולרוכבו. התתן לסוס גבורה, התלביש צוארו רעמה. התרעישנו כארבה, הוד נחרו אימה. יחפרו בעמק וישיש בכח, יצא לקראת נשק, ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב. עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון. ברעש ורוגז יגמא ארץ, ולא יאמין כי קול שופר. בדי שופר יאמר האח, ומרחוק יריח מלחמה, רעם שרים ותרועה.

דרש פפוס לססתי ברכבי פרעה, רכב פרעה על סוס זכר, כביכול, נגלה הקב"ה על סוס זכר, שנאמר דרכת בים סוסיך וגו', רכב פרעה על סוס נקבה שיכולה לסבול טורח הדרך ולרוץ אורח יותר מזכר, כביכול, נגלה הקב"ה על סוס נקבה, שנאמר לסוסתי ברכבי פרעה...

סוס ורוכבו רמה בים, וכי סוס אחד הוא ורכבו אחד הוא, והלא כבר נאמר ויקח שש מאות רכב בחור, אלא כשישראל עושין רצונו של מקום אויביהן אין עומדין לפניהם אלא כסוס אחד ורכבו... סוס ורוכבו, מגיד שהסוס קשור ברכבו ורכבו קשור בסוס, עולים במרום ויורדים לתהום ואין נפרדים זה מזה...

סוס ורוכבו, הקב"ה מביא סוס ורוכבו ומעמידן בדין, ואומר לסוס למה רצת אחר בני, והוא אומר מצרי הריצני בעל כרחי, שנאמר וירדפו מצרים וגו', ואומר למצרי למה רצת אחרי בני, והוא אומר הסוס הריצני על כרחי, שנאמר כי בא סוס פרעה וגו', מה עשה הקב"ה מרכיב את האדם על הסוס ודן אותם יחד, שנאמר סוס ורוכבו רמה בום.

רבי זירא אמר, עד חצות לילה היה (דוד) מתנמנם כסוס, (שאינו נרדם לעולם, אלא מתנמנם ונעור תמיד, רש"י)...

הרואה סוס לבן בחלום, בין בנחת בין ברדוף יפה לו, אדום, בנחת יפה, ברדוף קשה.

רבי יוסי אומר, הסוס מטמא על ידיו החמור על רגליו, שמשענת הסוס על ידיו וחמור על רגליו...

אמר ליה דעל סוס מלך, דעל חמור בן חורין...

ביום ההוא יהיה על מצילות הסוס קדש לה', מאי מצילות הסוס, אמר רבי יהושע בן לוי עתיד הקב"ה להוסיף על ירושלים עד שהסוס רץ ומציל, רבי אלעזר אומר, כל מצילות שתולין לסוס בין עיניו יהיה קדש לה', ורבי יוחנן אמר כל ביזה שבוזזין ישראל עד שעה שהסוס רץ ומציל יהיה קדש לה'...

מקום שנהגו למכר בהמה דקה לנכרים מוכרין, מקום שלא נהגו למכור אין מוכרין, ובכל מקום אין מוכרין להם בהמה גסה עגלים וסייחין שלמין ושבורין, רבי יהודה מתיר בשבורה, בן בתירא מתיר בסוס.

ואמר ליה רב לרב אסי לא תדור במתא דלא צניף בה סוסיא (רש"י: משום דהוא נטירותא בקרתא מאויבים ומגנבים)...

ששה דברים נאמרו בסוס, אוהב את הזנות, ואוהב את המלחמה, ורוחו גסה, ומואס את השינה, ואוכל הרבה, ומוציא קמעה, ויש אומרים אף מבקש להרוג בעליו במלחמה.

אמר רב אסור לאדם לישן ביום יותר משינת הסוס, וכמה שינת הסוס, שיתין נשמי, אמר אביי שנתיה דמר כדרב, ודרב כדרבי, ודרבי כדוד, ודדוד כדסוסיא, ודסוסיא שיתין נשמי.

...משום רבי מאיר אמר, אפילו סוס שרוכב עליו וחמור שרוכב עליו מותר ליטול צפרנים בחולו של מועד... רבא שרא לסרוקי סוסיא...

אמר שמואל ואיתימא רבי יוסי, היינו דאמרי אינשי, יאה עניותא ליהודאי כי ברזא סומקא לסוסיא חיורא.

תנו רבנן מעשה באחר שהיה רוכב על הסוס בשבת, והיה רבי מאיר מהלך אחריו ללמוד תורה מפיו, אמר לו, מאיר חזור לאחריך, שכבר שיערתי בעקבי סוסי עד כאן תחום שבת...

תנו רבנן... אשר יחסר לו, אפילו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו, אמרו עליו על הלל הזקן, שלקח לעני בן טובים אחד סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו, פעם אחת לא מצא עבד, לרוץ לפניו, ורץ לפניו שלשה מילין.

...יש להן סוסים ופרדים שרצים אחריהן, אמר לו הן...

לא ירבה לו (המלך) סוסים אלא כדי מרכבתו... תנו רבנן, לא ירבה לו סוסים, יכול אפילו כדי מרכבתו, תלמוד לומר לו, לו אינו מרבה, אבל מרבה הוא כדי רכבו ופרשיו, הא מה אני מקיים סוסים, סוסים הבטלנין, מניין שאפילו סוס אחד והוא בטל שהוא בלא ירבה, תלמוד לומר למען הרבות סוס, וכי מאחר דאפילו סוס אחד והוא בטל קאי בלא ירבה, סוסים למה לי, לעבור בלא תעשה על כל סוס וסוס...

אין רוכבין על סוסו (של המלך)...

אמר רבי יוחנן מאי דכתיב ראיתי הלילה והנה איש רוכב על סוס אדום והוא עומד בין ההדסים אשר במצולה וגו', מאי ראיתי הלילה, ביקש הקב"ה להפוך את כל העולם כולו ללילה, והנה איש רוכב, אין איש אלא הקב"ה שנאמר ה' איש מלחמה ה' שמו, על סוס אדום,ביקש הקב"ה להפוך את העולם כולו לדם, כיון שנסתכל בחנניה מישראל ועזריה נתקררה דעתו...

אמר ליה שבור מלכא לשמואל, אמריתו משיח על חמרא אתי, אישדר ליה סוסיא ברקא דאית לי, אמר ליה מי אית לך בר חיור גווני (בר מאה גוונים, רש"י)...

תניא אידך, נחום המדי אומר מוכרין להן סוס זכר וזקן במלחמה, אמרו לו נשתקע הדבר ולא נאמר, והאיכא בן בתירא דקאי כוותיה, דתנן בן בתירא מתיר בסוס, בן בתירא לא מפליג בין זכרים לנקבות, איהו מדקא מפליג בין זכרים לנקבות כרבנן סבירא ליה...

והתניא עוקרין על המלכים ואין בו משום דרכי האמורי, אמר רב פפא סוס שרכב עליו.

...דתנן רבי יהודה אומר, הנולדים מן הסוס אף על פי שאביהן חמור מותרין זה בזה, אבל הנולדין מן החמור עם הנולדין מן הסוס אסורין...

...לכדתניא, רבי יוסי הגלילי אומר, מתוך שנאמר אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה, שומע אני אפילו פטרי סוסים וגמלים, תלמוד לומר פטר חמור, פטר חמור אמרתי לך ולא פטרי סוסים וגמלים...

...שכן אפילו ראה גמל נאה וסוס נאה חמור נאה, אומר ברוך שברא בריות נאות בעולמו.

...הסוס והפרד, הפרד והחמור, החמור והערוד, אף על פי שדומין זה לזה כלאים זה בזה.

במה בהמה יוצאה... והסוס בשיר... תני רבי ישמעאל בי רבי יוסי משום אביו, ארבע בהמות נמשכות באיפסר, ואילו הן הסוס והפרד והגמל והחמור.

בן בתירה מתיר בסוס, לא אמר רבי יודה אלא בסוס זכר, שוהא הורג בעליו במלחמה, יש אומרים שהוא רץ אחר נקיבה ויש אומרים שהוא עומד ומשתין... רבי אחא בשם רבי תנחום בר חייה לכשיזקין הוא כודנו בריחיים (בשבת, ואב מלאכה הוא).

רבי אומר, אומר אני שאסור (למכר להם סוס) משום שני דברים, משם כלי זיין ומשם בהמה גסה (דחזי למלאכה)...

דבר אחר מי הוא זה מלך הכבוד, למה קרא להקב"ה מלך הכבוד, שהוא חולק כבוד ליראיו, כיצד, מלך בשר ודם אין רוכבין על סוסו, ואין יושבין על כסאו, והקב"ה הושיב לשלמה על כסאו... והרכיב לאליהו על סוסו, ומהו סוסו של הקב"ה סופה וסערה...

...מה כתיב אחריו (משלי כ"א) סוס מוכן ליום מלחמה ולה' התשועה, אמר רבי יוסי דרש פינחס בעצמו, ומה אם הסוס שהוא נותן נפשו ליום מלחמה, אפילו הוא מת נותן נפשו על בעליו, אני על קדושת שמו של הקב"ה על אחת כמה וכמה.

רבי שמואל בר רב יצחק מתני לה בשם רבי שמעון בן אלעזר, שבעה הבלים שאמר קהלת כנגד ז' עולמות שאדם רואה... בן כ' כסוס נהים משפר גרמיה ובעי אתתא...

תני רבי שמעון בן יוחאי, עלה ספר משנה תורה ונשתטח לפני הקב"ה, ואמר, רבון העולמים עקרני שלמה עשאני פלסתר, כתבת בי לא ירבה לו נשים לא ירבה לו סוסים... וכתיב ויהי לשלמה ארבעים אלף ארוות סוסים למרכבתו, ושנים עשר אלף פרשים...

סוס ורוכבו,וכי סוס אחד היה, אלא כולם כסוס אחד לפניו, וכן כי תצא למלחמה וראית סוס ורכב וגו' (דברים כ'), כסוס לפניו, ורוכבו, והלא כבר נאמר ויקח שש מאות רכב, ואומר מרכבות פרעה וחילו, אלא כשישראל עושים רצונו של מקום הרי כל הגוים לפניו כסוס ורכב אחד. סוס ורוכבו רמה בים, מגיד שהסוס קשור ברכב ורכב קשור בסוס, עולין למרום ויורדין לתהום, ואין נפרדין זה מזה...

וראית סוס ורכב עם רב ממך, זה שאמר הכתוב סוס מוכן ליום מלחמה ולה' התשועה (משלי כ"א), מהו סוס מוכן, בשעה שיצאו ישראל ממצרים מה כתיב, (שמות י"ד) ויאסר את רכבו ואת עמו לקח עמו ויקח שש מאות רכב בחור, עמד פרעה והלביש כל הסוסים ואפילו כל ההדיוטות אבנים טובות ומרגליות. וירדפו מצרים אחריהם וגו', כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו מלמד שלא חלה אחד מהם, ולא מת אחד מהם, ולא נתיגע אחד מהם, לכך נאמר כל סוס רכב פרעה...

זכור את אשר עשה לך וגו', כך פתח רבי תנחומא בשם רבי יודן בשם רבי איבו ואמר, אל תהיו כסוס כפרד אין הבין וגו' (תהלים ל"ב), ששה דברים נאמרו בסוס, אוכל הרבה ומוציא קימעא, ואוהב זנות, ואוהב מלחמה, ומואס שינה, ורוחו גסה, ויש אומרים אף מבקש להרוג בעליו במלחמה, אל תהיו כסוס כפרד, אמר הקב"ה לישראל, אל תהיו כסוס כפרד שאין בהן בינה ומה עסקו של סוס, אם אדם הולך ליתן לו מאכל, ליתן עליו תכשיטין, בולם ועוקם צוארו ומבעטו, וכן הפרד...

הוא היה אומר (אלישע בן אבויה), אדם שיש בו מעשים טובים ולמד תורה הרבה דומה לסוס שיש לו כלים נאים, ואדם שאין בו מעשים טובים ולמד תורה הרבה, דומה לסוס שאין לו רסן לבלום, כיון שאדם רוצה לרוכבו זורקו בבת אחת...

...סוסים בעולם סוסים באדם, זה שוקיו של אדם...

וירכב על כרוב, בשעה שיצא פרעה לרדוף אחרי ישראל, אמר פרעה, תנו לי סוס זכר שארכב עליו, שהוא קל, מה עשה הקב"ה היה מדמה כנגדו, כשם שהביא פרעה זכר כך הביא הקב"ה סוס זכר ורכב עליו, שנאמר (חבקוק ג') כי תרכב על סוסיך מרכבותיך ישועה, חזר פרעה ואמר תנו לי סוס נקבה, שהיא יכולה לעמוד במלחמה, לפי כשהסוס רוצה להשתין עומד ומתעכב, אבל הנקבה מהלכת ומשתנת והיא טובה במלחמה, אמר הקב"ה אף אני כן אדמה לך, שנאמר (שיר השירים א') לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי.

ושמואל אמר, על שלשה דברים אנו עומדים ואיני יודע מה הוא, התוקע יתד בארץ ונשמע ממקום אחר, וקולו של סוס כשהוא רץ ומרתיח, ומבין עפאים יתנו קול.

רכב אש אלו דברי תורה נביאים וכתובים וסוסי אש אלו משנה הלכות ואגדות...

כל הגוים כאין נגדו, ראו כמה אוכלוסין הוציא פרעה אחרי ישראל, ונבהלו מפניהם, אמרו מי יוכל לעמוד נגד אלו, אמר הקב"ה, חייכם כלם אינם חשובים בפני רק כסוס אחד, שנאמר כי בא סוס פרעה,וכן עתיד גוג ומגוג לבא על ישראל, וכן יעשה משפטו...

ואשא עיני ואראה והנה ארבע מרכבות, מרכבה ראשונה סוסים אדומים כנגד מחנה יהודה, שנאמר בו חכלילי עינים מיין, דוד שבא מיהודה נאמר בו אדמוני עם יפה עינים, ובמרכבה השנית סוסים שחורים כנגד מחנה ראובן ושמעון שעשו מעשה שחרות... ובמרכבה השלישית סוסים לבנים כנגד אפרים ובנימין ומנשה, שנתברכו במגדים, שנאמר ממגד תבואות שמש ורוב מגדים לבנים... ובמרכבה הרביעית סוסים ברודים אמוצים, כנגד מחנה דן, שהיו גבורים ואמוצים, שנאמר דן גור אריה... והם ארבע מרכבות שבארבע מלכיות, כנגד ארבע מחנות דגלים, שבשעה שעשו מעשים לא טובים נפלו אלו ביד אלו גם את זה לעומת זה והאלקים עשה שייראו מלפניו, סוסים אדומים זו מלכות בבל, ששפכה כמה דמים בישראל אנת הוא ראשה דדהבא, סוסים שחורים זו מלכות פרס ומדי, תנינה דמיה לדוב, שהושחרו פניהם של ישראל בגזרת המן, סוסים לבנים זו מלכות יון, שהלבינו פניהם של ישראל בחרופין ובגדופין, סוסים ברודים ואמוצים זו מלכות הרביעית, שגזרו גזרות כמה גוונים משונים זו מזו... ואחריו סוסים אדומים שרוקים לבנים, אדומים כנגד בני קהת, שכן משמרתם היו כלים מוזהבים אדומים, ומשמרתם הארון והשולחן והמנורה והמזבחות, שרוקים כמה דאת אמר עובדי פשתים שריקות, אלו בני גרשון שרוב משאם כלי פשתן, המשכן והאהל ומכסהו וקלעי החצר והמסך,ולבנים כנגד בני מררי, כי רוב משמרתם לבנים, קרשי המשכן ובריחיו ועמודיו ואדניו.

אמר לו ולא ירבה לו סוסים, אמר לו מי שמרבה סוסים אם כן מחזק מצרים החיצונים, זהו ולא ישיב העם מצרימה, אמר לו אם כן לכתוב ולא ירבה סוסים, מאי לו, אמר לו בני, אם לא יאמר לו, אם כן אני אומר שלא לרכוב כלל, ואם כן ישראל מה תהא עליהם, לכן אמר לו סוסים, לו פונה פנים ואחור, והכי אמר, לא ירבה לו כדי שלא יצא השפע לחוץ, ופונה גם לאחור ולסוסים, והכוונה כדי מרכבתו, ויהיה לו הוא ישראל הגשמי, הוא העטרה, ולכן ל"ו כן ירבה סוסים.

ויעקר דוד - משום לא ירבה לו סוסים, והשאיר כדי צרכו.

ארבעים אלף - ובדברי הימים ד' אלף, לרז"ל היו לו מ' אלף אורות ובכל אחת ד' אלפים אצטבלאות, או להיפך.

ומוצא - אסיפת סוחרי הסוסים במצרים, סוחרי המלך היו קונים אותם מהמלך, שלא יוציא אדם ממצרים אלא על ידם... בידם - של סוחרי שלמה יוציאו הסוסים ממצרים.

וזרמת סוסים - לשון ריבוי תשמיש, שמרבים בו יותר משאר זכרי בהמות...

כסוס - שאינו מבין בין העושה לו טובה או רעה, עדיו לבלום - כשאתה מיפהו אתה צריך לבלום פיו שלא יקרב אליך להזיקך.

כארבה - מדלג ומקפץ כארבה ומרעיש סביביו, נחרו - כשנופח בנחיריו בקול אימה.

יגמא ארץ - עושה גומות ברגליו, ולא יאמין - מרוב שמחה למלחמה.

...ובעבור כי סוסים בימים ההם היו מוציאים ממצרים, והעד "ותצא מרכבה ממצרים", והנה יצטרך למען הרבות סוסיו שיחטיא העם לשוב אל מצרים, וזה דבר ברור כי השם גאלם משם, ובשובם יחללו השם.

...כי הזהיר לא ירבה לו סוסים אפילו מארצו ומארץ שנער או בדרך הסחורה המותרת, שלא יבטח על רכבו כי רב ועל פרשיו כי עצמו, אבל יהיה מבטחו בה' אלקיו. ואחר כך הזהיר על המלך שלא ישיב את העם מצרימה שיהיו לו שם מעבדיו ועמו שרי מקנה, שלא היה אדם רשאי להוציא ממצרים סוסים שלא ברשות מלך מצרים, והיו נותנים לו מכס מהם, ונתן פרעה לשלמה מוצא הסוסים, כלומר שיוציא הוא ברצונו, והוא שיתן הרשות לאשר ירצה ויהא המכס שלו...

סוסיהם תעקר - כי מלחמה זו היתה במערכה גלויה, ובטחו בסוסיהם, ולא רצה שגם ישראל יבטחו בהם, ולא ציוה להמית הסוסים, כי אינם אסורים בהנאה, אלא לעקרם, להשיר פרסותיהם, ולא ימותו מזה, אלא לא יוכלו ללכת, ואם ימצאו מרעה יחיו.

ויעקר - ולא המיתם, שאסור להשחית דבר אם לא היה מזיק, או למחות זכר עמלק, או שאסור בהנאה, והעיקור בסוסי האויב מארכובה ולמטה מותר, שלא ישובו להלחם בישראל.

אורוות - אבוסים, ואמרו חז"ל שעבר על לא ירבה לו סוסים, שהיו לו רק י"ב אלף פרשים לסוסים, והיו לו לכבוד, וקצת למלחמה כשלקח חמת צובה ועציון גבר.

ומוצא הסוסים - כל מי שמוציא סוס ממצרים נותן משהו לשלמה.

...והסוסים היו לשלמה כדי ליירא את העמים בתחבולה.

התרעישנו - אם תדכאו שילך בקפיצות קטנות כארבה, יתרעש בקול אימה.

לסוס גבורה - שיש לו אומץ יותר מכל בעלי חיים. רעמה - קול בצוארו כרעם.

לסוסתי ברכבי פרעה - רוצה לומר שאי אפשר למהר הגאולה, כי במצרים גאלם קודם הזמן, ולא היה לזה קיום, שגאלם בעוד הסוסים ברכב פרעה, זה משל לכח הסט"א שהיה יונק אז מהשכינה, וכח הטומאה מכונה בשם סוס.

סוס אדום - בברכות, סוס אדום ברדוף קשה שמורה על דם, ובנחת יפה, לבן בין כך ובין כך יפה, כי מורה על התנשאות, סוס אדום - אלכסנדר שיכבוש את פרס, ודניאל ראהו כצפיר עזים...