הנחם

והנחם - ויהוי תוהו קדמך...

וינחם - ...וכן כל לשון ניחום שבמקרא לשון נמלך מה לעשות.

וינחם - שינוי המחשבה מבלי שינוי הענין שהיה עליו, כגון מי שהיטיב לאוהבו, אם הפך לשונאו לא ישתנה מהענין שיטיב לאוהבו תמיד...

וינחם ה' - האריך להם העונש, כי ריחם עליהם...

מתנחם לך - מתהלל ומתפאר, וכן "תושבחתא ונחמתא" שבקדיש.

והנחם - ולי נראה שהוא לשון רחמים, כמו "מי יודע ישוב ונחם ה'" (יונה) דתרגומו ויתרחם.

וינחם - יש להבדיל בין הנחם שעל ידי גורם חיצוני, והתנחם שעל ידי החלטה פנימית.