עתי

איש עתי - די מזמן מן אשתקד.

עתי - מזומן לעתו, או מנהגו ללכת בכל עת בכפורים, והיו"ד להתיחס לעת, כמו פנימי, והמפרשים חכם אינו.

עתי - בקיא בדרכים ובמדברות, ורגיל בכל עת ששולחים אותו.