סם
24 passages
תלמוד בבליחכמי בבל
אמר רב יהודה ברבי חייא בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם, מדת בשר ודם אדם נותן סם לחבירו לזה יפה ולזה קשה, אבל הקב"ה אינו כן, נתן תורה לישראל סם חיים לכל גופו, שנאמר ולכל בשרו מרפא.
אמר ליה רב לחייא בריה לא תשתי סמא... (רש"י: מפני שתקבע להון ווסת, ויהא לבך שואלך ותפזר מעות, לשון אחר לא תהא רגיל לשתות סממנים, דמעלי להאי קשה להאי).
אמר רבי יהושע בן לוי מאי דכתיב וזאת התורה אשר שם משה, זכה נעשית לו סם חיים, לא זכה נעשית לו סם מיתה, והיינו דאמר רבא דאומן לה סמא דחייא, דלא אומן לה סמא דמותא.
תנו רבנן, ושמתם, סם תם, נמשלה תורה כסם חיים, משל לאדם שהכה את בנו מכה גדולה והניח לו רטיה על מכתו...
דתניא, הנותן סם המות לפני בהמת חבירו פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים, סם המות הוא דלא עבידא דאכלה...
...אלא אומדין כמה אדם רוצה ליתן לקטוע ידו המוכתב למלכות בין סייף לסם... ריפוי דהוה כאיב ליה מידי וסליק ואייתי ליה סמא חריפא ואחווריה לבישריה, דצריך לאותובי ליה סמא לאנקוטיה גוונא דבישריה.
שמואל ירחינאה אסייה דרבי הוה, חלש רבי בעיניה, אמר ליה אימלי לך סמא, אמר ליה לא יכילנא, אשטר לך משטר, אמר ליה לא יכילנא, הוה מותיב ליה בגובתא דסמני תותי בי סדיה (בקנה חלול תחת מראשותיו) ואיתסי.
אכלה (הבהמה) סם המות או שהכישה נחש מותרת משום טרפה ואסורה משום סכנת נפשות... סם המות אסם המות לא קשיא, הא דידה הא דאדם, סם המות דבהמה היינו הרדופני, תרי גווני סם המות.
תלמוד ירושלמיחכמי ארץ ישראל
...שאין המים הללו דומין אלא לסם יבש שהוא נתון על גבי בשר חי ואינו מזיקו, מצא שם מכה התחיל מחלחל ויורד.
מדרש רבהחכמי המדרש
מעשה ברוכל אחד שהיה מחזיר בעיירות שהיו סמוכות לצפורי, והיה מכריז ואומר, מאן בעי למזבן סם חיים, אודקין עליה, רבי ינאי הוה יתיב ופשט בתורקליניה, שמעיה דמכריז מאן בעי סם חיים, אמר לה תא סק להכא זבין לי, אמר ליה לאו אנת צריך ליה ולא דכוותך, אטרח עליה, סליק לגביה, הוציא לו ספר תהלים הראה לו פסוק מי האיש החפץ חחיים, מה כתיב בתריה נצור לשונך מרע...
אמר רבי סימון דיפרוספין היה הדבור יוצא, סם חיים לישראל וסם המות לאומות העולם, סם חיים לישראל, (דברים ד') כאשר שמעת אתה ויחי, וסם המות לאומות העולם, שמעו ומתו.
מדרש תנחומאר' תנחומא בר אבא
משל למה הדבר דומה, לבעל הבית שהיה לו כרם, נתנו לאריס, והיה באותו הכרם אילן של חיים מודלה על גב אילן של סם המות, ואינו יודע מה לעשות, אמר, אם אעדור הכרם הרי אילן של סם המות מתגדל, ואם איני עודר אותו כרם, הרי אילן של חיים מת...
תרגום יונתןיונתן בן עוזיאל
רש"יר' שלמה יצחקי
רד"קר' דוד קמחי
כוזריר' יהודה הלוי
וממופלא מחכמתם ודקותם בדקדוקם הארס קצת בעלי הצפרנים הדורסים, מה שאמרו דרוסת חתול ונמיה בגדיים וטלאים, דרוסת חולדה בעוף, ואמרו אין דריסה לשועל, אין דריסה לכלב, אין דריסה אלא מדעת... רצה לומר שאין הדורס משליך ארסו בבעלי חיים אלא בצפורן היד, ובכונה מהבעל חיים... ויותר מופלא מזה מה שאמרו מחיים, רצה לומר שאם הזדמן שהיו חותכים יד הדורס וצפרניו נעוצים בבשר בהמה, לא היו חוששים לדריסה, וזהו מפני שאינו משליך ארסו אלא בהפרדו ממנה והוצאת צפרניו מבשר הבהמה...
ספר חסידיםר' יהודה החסיד
אדם שהולך בין החשודים ליתן לבני אדם סם המות, יתקן סכין, ויתקן הקתא של הסכין בעצם של נחש, וינעוץ הסכין בשלחן או בלחם, ואם סם המות בלחם יזיע הקתא של הסכין, כי הנחש מלא ארס, ומתקנים ממנו סם המות, והעצם שלו בלוע בו, וכשיש על השולחן סם המות, אף על פי שלא נעשה מן הנחש, מצא מין את מינו וניעור, לכך מזיע.
מהר"י יעבץר' יוסף יעבץ
השקיתנו יין תרעלה - ולא אמר מאכל סם המות, כי יש הפרש בין אכילת סם המות לשתייתו, כי האוכל סם המות אפשר שיקיאנו ויחיה, אמנם השותה כוס תרעלה אין לו תקנה.