כי

דאמר ריש לקיש כי משמש בארבע לשונות, אי דלמא אלא דהא.

כי על כן ידעת - כמו על אשר ידעת.

כי גוע - אומר אני שהמתרגם דהא מית טועה הוא... אלא לשון אשר, שהוא מגזרת שמוש...

כי תאמר - על כרחך לשון דילמא הוא, שמא תאמר...

כי ברשעת הגוים - הרי כי משמש בלשון אלא.

כי האדם עץ השדה - הרי כי משמש לשון דלמא, שמא האדם עץ השדה.

כי פדיתים - כאשר אפדם.

כי רבה היא - אף על פי שרבה היא.

כי על כן לא נתתיה - כמו כי על כן ראיתי, הואיל ולא נתתיה, או עשתה כן כי לא נתתיה.

כי מנשה הבכר - אף על פי, וכן כי עם קשה עורף הוא, ורבים.

כי קרוב הוא - אמר רבי משה אף על פי שהוא קרוב, ולדעתי אין צורך, כי טעמו למה לא נחם וגו' בעבור שקרוב הוא.

כי על כן - כמו כי על כן לא נתתיה לשלה, והטעם הואיל וידעת...

כי קרוב הוא - אשר קרוב הוא...

כי את מקדש - כאשר, וכן כי יקרא קן צפור וגו'.

כי תחת יופי - כל זה הכיעור בא תחת היופי, ויש מפרשים מלשון כויה.

כי צחקת - אלא צחקת, רוב כי שאחר לא מתפרשים אלא...

כי אם זכרתני - באמת תזכרני, כמו כי אם יהיה לבער קין...

כי אם כה תעשו - מורה על החלטיות בתנאי, כך ולא אחרת.

...ואמרו המפרשים שלשון כי מורה יותר על ודאות מלשון אם, ולשון אשר מורה על יותר ודאיות מלשון אם...

צ"ח: מלות התנאי, כי יבא בתחלת המאמר התנאיי, ואם יבא בפרטי המחלוקות... כי מלת אם היא מלת החלוקה, וכי דומה לכאשר ומציין הודאי, וכשבא "אם" יש שם חלוקה וספק ואפשרויות... כי היא מלת התנאי, ואשר מלת הצירוף, וכשהתולדה של התנאי פעולה חוץ לנושא באה מלת כי, וכשחוזרת לגוף הנושא בא אשר, כמו אשר יאכל כל דם... בויקרא ובמדבר שמדבר במצוות בין אדם למקום יקדים השם לכי, כמו אדם כי יקריב, ובמשפטים ודברים שבין אדם לחברו יאמר כי יכה איש וכדומה...

כי תזריע - כי היא מלת התנאי, ואשר מלת הצירוף, ואם תולדות התנאי חוץ מעצם הנושא ישתמש במלה כי, וכשהיא בגוף הנושא במלת אשר...

וכי תאמר - לשון ודאי שיהיה כן בימי ירמיה, שירצו לדעת מי משקר.

כי הוא מלת התנאי, אבל ישתתף עם מלת כאשר ומציין הודאי, כאשר יהיה זה יהיה זה. ומדבר על הצד שיהיה הדבר: אדם כי יקריב... כאשר תעשה כך... כי תבאו אל הארץ מדבר בדרך החלטה, כאשר תבאו, ומלת אם הוא מלת הספק והחלוקה או מלת האפשריות, מצד החלוקה יצדק מלת אם כך ואם כך, בין רשות ובין חובה, כמו ואם כבש יביא קרבנו... אדם כי יקריב הוא התנאי הכולל מהקרבן, ואח"כ מבאר פרטי החלוקות, אם עולה קרבנו וגו'.

יש הבדל בין מלת כי שבראש מאמר התנאי, ובין אשר, שמלת כי מלת התנאי, ומלת אשר מלת הצירוף, ועל פי זה, במקום שתולדת התנאי הוא פעולה חוץ מעצם הנושא ישתמש במלת כי, ובמקום שהתולדה של התנאי חוזרת לגוף הנושא עצמו ישתמש לרוב במלת אשר (או בה"א הידיעה), למשל נפש כי תקריב וגו' סולת יהיה קרבנו, התולדה שהיא סולת יהיה קרבנו הוא ענין חוץ מהנושא, ויבא במלת כי, אבל איש אשר ישחט וגו' ונכרת, חוזרת לגוף הנושא, לכן באה מלת הצירוף אשר, ואם לא שבאה מלת אשר תחת מלת כי, השיבוהו חז"ל בדרושיהם על מכונו (ראה שם דוגמאות)...

יש הבדל במלת כי ובין מלת כי אם, שמלת כי אם באה להטיל תנאי בשלילה הקודמת, שלא יהיה הדבר בשום אופן רק באופן זה, שמלת אם באה על התנאי, ולרוב יהיה פירושה לא יהיה הדבר רק אם יהיה בו תנאי זה, כמו לא תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם... מה שאינו כן במלת כי אינו מקושר עם הקודם, כמו ויאמר לא כי צחקת, אלא צחקת...

על דברים הרגילים יתפוס לשון הויה, כמו כי יהיה, ועל הדבר הבלתי רגיל כל כך יתפוס לשון כי ימצא.

כי יצר - אם יצר לב האדם ישוב להיות רע...

כי על כן - קשה לפרש הביטוי הזה, נראה שיש להבין אותו כמשפט חיסור, כי על כן עשיתי זאת, בקשתי זאת וכו', שהרי אחריו יש תמיד נימוק לבקשה או לפעולה, השונה מן הנימוק שעלה על הדעת תחלה...

כי אם ברכתני - פירושו לא אשלחך, כי (אשלחך) אם ברכתני, כך יש לפרש תמיד לא-כי אם-. ומלת כי בכל מקום היא משפט חיסור, כי אעשה זאת אם-, הוה אומר לא אעשה זאת אלא אם-.

כי אם אל ארצי - אם מיותר, לרמב"ן לשון אלא, והפירוש כי אם לא אשר מתחלה אלך לארצי למכור נכסים...