נעמן

ונעמן שר צבא מלך ארם היה איש גדול לפני אדוניו ונשוא פנים, כי בו נתן ה' תשועה לארם והאיש היה גבור חיל מצורע... ויאמר מלך ארם לך בא ואשלחה ספר אל מלך ישראל, וילך ויקח בידו עשר ככרי כסף וששת אלפים זהב, ועשר חליפות בגדים... ויבא נעמן בסוסיו וברכבו, ויעמד פתח הבית לאלישע. וישלח אליו אלישע מלאך לאמר, הלוך ורחצת שבע פעמים בירדן וישב בשרך לך וטהר. ויקצף נעמן וילך, ויאמר הנה אמרתי אלי יצא יצוא ועמד וקרא בשם ה' אלקיו, והניף ידו אל המקום ואסף המצורע... וירד ויטבול בירדן שבע פעמים בדבר איש האלקים, וישב בשרו כבשר נער קטן ויטהר. וישב אל איש האלקים הוא וכל מחנהו ויבא ויעמד לפניו, ויאמר הנה נא ידעתי כי אין אלקים בכל הארץ כי אם בישראל, ועתה קח נא ברכה מאת עבדך... ויאמר נעמן ולא יותן נא לעבדך משא צמד פרדים אדמה, כי לא יעשה עוד עבדך עולה וזבח לאלהים אחרים כי אם לה'. לדבר הזה יסלח ה' לעבדך בבוא אדוני בית רמון להשתחוות שמה, והוא נשען על ידי והשתחויתי בית רמון, בהשתחויתי בית רמון יסלח נא ה' לעבדך בדבר הזה...

אמרו, לא הניח יתרו ע"ז בכל העולם שלא עבר עליה ולא עבדה, שנאמר מכל האלהים, ונעמן יודע בדבר יותר ממנו, שנאמר הנה נא ידעתי כי אין אלהים בכל הארץ כי אם בישראל...

...ואל תתנהו בנפש אויביו, שיזדמנו לו ריעים כנעמן שריפו את צרעתו, ואל יזדמנו לו ריעים כרחבעם שחילקו את מלכותו.

תנא, נעמן גר תושב היה.

בעו מיניה מרבי אמי, בן נח מצווה על קדושת השם או אין מצווה על קדושת השם... מאי הוי עלה, אמר רב אדא בר אהבה אמרי בי רב, כתיב, לדבר הזה יסלח ה' לעבדך, בבא אדני בית רמון והוא נשען על ידי והשתחויתי, וכתיב ויאמר לו לך לשלום, ואם איתא לא לימא ליה, הא בצנעה, והא בפרהסיא.

רבנן אמרי, יתרו נתן ממש בעבודה זרה, שנאמר (שמות י"ח) עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים, נעמן הודה במקצת ממנה, שנאמר (מ"ב ה') הנה נא ידעתי כי אין אלהים בכל הארץ כי אם בישראל...

והאיש היה גבור חיל מצורע, ולמה נצטרע, בשביל ששבה מארץ ישראל נערה קטנה...

תשועה לארם - הוא משך בקשת לתומו והרג את אחאב.

בסוסיו - שיגדל כבודו בעיני הנביא, וישתדל יותר ברפואתו.

אדמה - (רצה לקחת) מתחת רגלי הנביא.

לך לשלום - אולי מנעו ממנו שלא היה מהול, או שלא יהיה לו למכשול בפני אדוניו, שיאמרו שנתגייר וישליכוהו.

וטהר - דבר גדול דבר, לאמר לשון טהרה ולא רפואה, וגם דבר אליך בלשון נוכח, כממשיך שפע מהנביא על ידי שלוחו, ודבורו בשם ה' גוזר בך הטהרה.

קח נא ברכה - שהתכלית נעשה, והכרתי שאין אלקים כי אם בישראל, ועתה קח ברכה ולא שכר.

יותן נא - יקח לעומתו הזהב, שלא יאמרו שלקחו בעבור הריפוי, כי אם בעבור האדמה, ואמר לו לך לשלום ואל תרבה דברים.

גבור חיל מצורע - ולא היתה הצרעת בסבת מחלה, כי בכל זאת היה גבור, ולרז"ל נענש על שיצאו גדודים נגד ישראל, שהיה בפקודתו.

אחלי - אחר שזו צרעת השגחית... וחשב שהנביא הכהו בצרעת על שהכה את מלך ישראל, והגיד זאת למלכו, שבפקודת מלך ישראל, שהרג את אביו, הכהו הנביא.

אל מלך - שהנביא ירפא רק בציווי המלך, ולכפר פניו לקח המנחה.

אמרתי אלי יצא - קצף על ששלח שיבא לפניו, כי לומר על ידי המלאך היה יכול גם לפני המלך, וחשבתי שצריך לראות הצרעת והחולה שיוכל לכוון יותר בתפלה, וגם התרעם על הרפואה עצמה.

הנה נא ידעתי - כי אסור לקחת מתנה מעכו"ם ביום אידו, דאזיל ומודה לע"ז, לכן הקדים להודיע שכופר בע"ז, אם אקח - שמהדין היה אסור לרפאותו, אלא שהיתה הוראת שעה, ורק כדי לקדש שם שמים.

אל העופל - נעמן התיירא שמא אינו בשליחות הנביא, ולכן השביעו, וגם שלח אתו ב' נערים.