בלהה

וכי יעלה על דעתך שראובן הלך ושכב עם בלהה, אלא כל זמן שלאה ורחל (היו חיות), השכינה שרתה עליהם, ועתה שמתו, לא נפרדה השכינה מן הבית ושרתה בבית משכנה של בלהה. ואף על פי שהשכינה היתה צריכה לקבל הבית, (דהיינו להתחבר עם יעקב) כראוי, (אחר מיתת רחל כנ"ל), ואיך נאמר שהשכינה שרתה במשכנה של בלהה, ומשיב), אם לא היה יעקב בזווג דכר ונוקבא, לא היתה השכינה שורה בגלוי בבית, ולפיכך עמדה השכינה במשכנה של בלהה, (שהיה שם בזווג דכר ונוקבא).

ובא ראובן ואחר שראה שבלהה ירשה מקום אמו, הלך ובלבל המטה, (שלקח מטתו של יעקב משם), ומשום שהשכינה היתה עליה, כתוב בו וישכב את בלהה. ר' ייסא אמר שישן על אותה המטה ולא חרד לכבוד השכינה...

...גדול הוא השלום, שכתב הקב"ה דברים בתורה שלא היו, אלא בשביל השלום, אלו הן, שכשמת יעקב ויראו אחי יוסף כי מת אביהם וגו' (בראשית נ' ט"ו), מה עשו, הלכו אצל בלהה ואמרו לה הכנסי אצל יוסף ואמרי לו אביך צוה לפני מותו לאמר (שם שם ט"ז), ומעולם לא צוה יעקב מכל הדברים האלו כלום...

לקח לבן שתי שפחותיו ונתן לשתי בנותיו, וכי שפחותיו היו, והלא בנותיו היו, אלא בנימוס הארץ בנותיו של אדם מפילגשין הן נקראו שפחות.

ויתן - ויהב לבן לרחל ברתיה ית בלהה ברתיה דילידת ליה פילקתיה ומסרה לה לאמהו.

בנותי, בנותי - ב' פעמים, גם בלהה וזלפה בנותיו היו מפלגש.

אמהתי בלהה - ששחררה אותה, ובכל זאת נקראה אחר כך שפחתי, כי שימשה עדיין כמקודם.