אבה חשק

לא תאבה - לא תיצבון.

לא תאבה - לא תיבי.

לא תאבה - באמונת הלב.

לא תאבה - לרש"י מספרי לשון תאהבנו, ובגמרא לשון רצון, לא תאבה בלב...

ולא אבה - מיאון בלי טעם, היה לבו בטוח שלא יוכלו להרע לו.

לא תאבה - שלילת רצון בלי טענות...

לא אבה - הבדל בין מאן ובין לא אבה יבמי, כתב רש"פ לשון לא אבה יאמר על תכונת הרצון כשהוא בהכרעה שוה לעומת החיוב והסתירה, בלתי נוטה לאחד יותר מלחברו, ולשון מאן יאמר כשהרצון יותר מכריע אל שלילת הדבר מאל קיומו, והוא מלשון אין, לפיכך תפס בו לשון לא חפצתי לקחתה, כאלו יאמר שבבחינת קיום המצוה אינו מסרב, אבל בבחינת האשה אין לו חפץ בה, כי לא ישרה בעיניו...

עד אנה מאנתם - יש הבדל בין מאן ובין לא אבה, שהבלתי אובה הוא בלב, והממאן הוא בפה אף שיאבה בלבו, וכל אדם יאבה בלבו לקיים מצות ה' רק שימאן בפה, כי יהיה עליו לטורח...

וימאן - פה כתיב וימאן, ואצל סיחון כתיב ולא אבה, כי כבר הבדלתי שהממאן הוא בפה והבלתי אובה הוא בלב, וסיחון לא רצה גם בלב, כי היה אויב לישראל... אבל אדום היה אובה בלב, רק שהיה מתירא מישראל, והיה ממאן רק בפה...

...שחפץ יקרא דבר שישיג ממנו תכלית מה, ואם שיהיה ברור לה שלא יחפוץ בה, אין כאן מקום שהזקנים יקראו לו וידברו עמו דברי מוסר... ומפני שהוא דבר שהוא קשה להאמין תאמר בלשון המסופק, שמאון יורה לא על הסכם ברור, כמו שדרשו חז"ל על וימאן, ומאין תדע מפני שלא אבה לקחתה, ואבה יורה על חשק מלשון תאוה, שפירוש שאין לו תאוה ליבמה...

תאבה - בניגוד לחפץ, שהוא הרצון הנובע מנטיית הלב, הרי אבה מורה על הכניעה לרצונו של אחר, מכאן אניות אבה (איוב ט' כ"ו) אניות נכנעות וקלות לנהיגה...

לא אבה - חפץ הוא אחר התחשבות בדבר, ואבה הוא מבלי לחשוב, כי המצוה בזויה עליו.