נשא עון

ונשא חטאו - רבי יהודה אומר נאמר כאן נשיאות חטא, ונאמרה להלן נשיאות חטא, מה נשיאות חטא אמור להלן כרת, אף כאן כרת.

...במאי קמיפלגי, בדר' אלעזר ור' יוסי בר' חנינא, דאיתמר, רבי אלעזר אמר כובש, רבי יוסי בר' חנינא אמר נושא, (רש"י: הקב"ה כובש ומסתיר עונות תחת מחילת כסא הכבוד, כדי שיכריעו הזכיות, נושא, נושא ומגביה כף העונות למעלה כדי שיכריעו הזכיות).

תשאו את עון - תקבלון חובי קודשיא אין לא מזדהרין באסקותהון (בהעלתם)...

תשאו את עון - תסלחון על חובי מקדשא...

גדול עוני מנשא - פירוש נשוא כטעם סלוח, כמו נושא עון.

נושא עון - תרגם אונלוס שביק, ויונתן בן עוזיאל שרי, וכבר מצאנו לשון נשא על ענין הבטול והסילוק, "כמעט ישאני" (איוב ל"ב) פירש"י יסלקני מן העולם, ומזה "וישאם דוד" (ש"ב ה'), סילק וביטל העצבים מן העולם, וזהו ענין נושא עון.

ונסלח לו - סלח הוא שהעביר העוון מהמציאות לגמרי, העברתי מעליך עווניך רוצה לומר שהעוון במציאות ומעבירו מהאדם, נושא עון - העוון נמצא, רק ה' סובלהו, וכן כובש עון...

נושא עון - שסובלו ומאריך אפו, וסלח עון הוא שמעבירו מהמציאות לגמרי, מה שיכול רק ה', והוא מצד רב חסד, שאינו משקיף על המקבל כלל.

נושא עון משתתף עם נשיאת משא, שסובל את העון ולא יעניש עליו, אבל שמור הוא אצלו לעת מצוא, יכבוש עונותינו מציין, שכובש עון ויכניע אותו לבל יתרומם ולא יהיה עליו למשא, שלא יגיע עליו שום עונש גם בעתיד, ועובר על פשע, שבל ישגיח בו כלל.

לשאת את עון העדה - יכול להיות פירושו, אתם נושאים באחריות העבירות, או אתם מכפרים עוונותיהם, לפי תשובת אהרן נראה כדעה השניה.