סרוב
8 passages
תלמוד בבליחכמי בבל
...ולא יהא סרבן באותה שעה... תנו רבנן, העובר לפני התיבה צריך לסרב, ואם אינו מסרב דומה לתבשיל שאין בו מלח, ואם מסרב יותר מדאי דומה לתבשיל שהקדיחתו מלח, כיצד הוא עושה, פעם ראשונה יסרב, שניה מהבהב, שלישית פושט את רגליו ויורד. תנו רבנן שלשה רובן קשה ומיעוטן יפה, ואלו הן, שאור ומלח וסרבנות.
היה מסרב בחבירו שיאכל אצלו, ואמר לו קונם ביתך שאני נכנס טיפת צונן שאני טועם מותר ליכנס לביתו ולשתות הימנו צונן, שלא נתכוון זה אלא לשום אכילה ושתיה... הכא נמי משתעי איניש הכי.
אמר רבא האי מאן דכתיב עליה פתיחא על דלא אתי לדינא, עד דאתי לדינא לא מקרעינן ליה, על דלא ציית לדינא עד דציית לא מקרעינן ליה, ולא היא, כיון דאמר צייתנא קרעינן ליה...
תניא היה רבי מאיר אומר, אל יסרהב אדם לחבירו לסעוד אצלו ויודע בו שאינו סועד, ולא ירבה לו בתקרובת ויודע בו שאינו מקבל, ולא יפתח לו חביות המכורות לחנוני אלא אם כן הודיעו, ולא יאמר לו סוך שמן מפך ריקן, ואם בשביל כבודו מותר.