אפיה

תנו רבנן אין אופין פת עבה בפסח, דברי בית שמאי, ובית הלל מתירין. וכמה פת עבה, א"ר הונא טפח, שכן מצינו בלחם הפנים טפח. מתקיף לה רב יוסף אם אמרו בזריזין יאמרו בשאינן זריזין, אם אמרו בפת עמילה יאמרו בפת שאינו עמילה, אם אמרו בעצים יבשין יאמרו בעצים לחים, אם אמרו בתנור חם יאמרו בתנור צונן, אם אמרו בתנור של מתכת יאמרו בתנור של חרס...

ר' יהודה אומר אין לחם אלא האפוי בתנור... דתנא קמא סבר כיון שחזר ואפאו בתנור לחם קרינן ביה, ור' יהודה סבר אין לחם אלא האפוי בתנור מעיקרא... דכתיב ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד, לחם האפוי בתנור אחד קרוי לחם...

רבן גמליאל אומר שלש נשים לשות כאחת ואופות בתנור אחד זו אחר זו, וחכמים אומרים שלש נשים עוסקות בבצק כאחת, אחת לשה ואחת עורכת ואחת אופה, ר' עקיבא אומר לא כל הנשים ולא כל העצים ולא כל התנורים שוין...

הנודר מן היורד לתנור אין אסור אלא בפת, ואם אמר כל מעשה תנור עלי אסור בכל הנעשים בתנור.

עשרה תקנות תיקן עזרא... ושתהא אשה משכמת ואופה (שתהא פת מצויה לעני החוזר, רש"י).

הרי עלי (מנחה) בתנור לא יביא מאפה כופח ולא מאפה רעפים ומאפה יורות הערביים, ר' יהודה אומר רצה מביא מאפה כופח... ר' יהודה אומר תנור תנור שני פעמים להכשיר מאפה כופח, ר' שמעון אומר תנור תנור שני פעמים, אחד שתהא אפייתן בתנור, ואחד שיהא הקדישן בתנור...

עיסה שתחלתה סופגנים וסופה סופגנים פטורה מן החלה, תחילתה עיסה וסופה סופגנין, תחילתה סופגנין וסופה עיסה חייבת בחלה... תני ר' ישמעאל בי ר' יוסי אמר משום אביו אי זו היא המעיסה, הנותן חמין לתוך קמח, חליטה, קמח לתוך חמין, איתה חמי נחלטה כל צורכה בית שמאי מחייבין, לא נחלטה כל צורכה בית שמאי פוטרין... וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה, אלא הנאפה בתנור חייב, באילפס ובקדירה פטור. אי זהו חלוט ברור, א"ר זעירא כל שהאור מהלך תחתיו, אמר רבי יוסי אפילו האור מהלך תחתיו, מכיון שהוא עתיד לעשותו בצק חייב בחלה...

אין נותנין את הפת לתנור עם חשיכה ולא חררה על גבי גחלים אלא כדי שיקרמו פניה... ר' יעקב בר אחא בשם ר' אסי זריזות הן הנשים בפת יותר מן התבשיל, מה בין פת ומה בין תבשיל, תבשיל דרכו לאכול רותח, פת אין דרכו לאכול רותחת...

דבר אחר כל הדברים יגיעים, דברי אומנות מיגעין, ר"א בשם ר' חנינא בריה דר' אבהו הוה אמר הדין עובדא הוה באיתתא שהוליכה את בנה אצל הנחתום בקיסרין, אמרה ליה אליף ית בני אומנות, אמר לה ישב אצלי חמש שנים ואני מלמדו ה' מאות מינין בחטה, ישב אצלו ה' שנים ולמדו ת"ק מינין בחטה, ואמר לה ישב אצלי ה' שנים אחרים ואני מלמדו אלף מינין בחטה, וכמה מינין אית בחטה, רבין אמרי בחטי מנית חטין דמנין, ר' אחא אמר ת"ק מינין בחטה מנין מנית, ר' חנינא ור' יונתן תרויהון יתבון וחשבון וקומון על ס'.

ואפו - מנהג ישראל היה לאפות כל בית תנור לעצמו שיאכלו כל השבוע, ומערכת השבת (לחם הפנים) תוכיח.

ואפו עשר - למלאות את התנור שיהיה נאפה יפה, כבביצה י"ז א', ולא יועיל להם.