ברח

ועתה ברח לך - לשון קלות ומהירות, כמו "ברח דודי".

ויברח - מלת הבריחה בכל מקום בתורה על סור האדם מאיזה מקום ואין רודף, וזה מדאגת היזק עתיד, אבל סור האדם מן המקום מפני היזק הווה או מפני רודף יקרא ניסה.

וינוסו - לשון ניסה נופל על סור האדם מן המקום מפני היזק הווה או מפני רודף, ובזה הוא נבדל מלשון בריחה, שזה נופל על סור האדם מאיזה מקום ואין רודף וזה מדאגת היזק עתיד.

יש הבדל בין פעל ברח ובין נוס, שהניסה הוא אם רודפים אחריו או שהסכנה קרובה, ובריחה הוא מפני היראה או סכנה עתידה... וברח הוא בצנעה שלא ירגישו שדעתו לברוח, "למה נחבאת לברוח" (בראשית ל"א), והניסה היא בפרהסיא מפני הסכנה או הרודפים, והניסה גם מפני כל דבר, "הניס את עבדיו" מפני הברד, וברח הוא רק מפני בעל חי שיש לו שכל... הבורח בורח ממה שממנו, והרץ רץ אל מה שאליו...

ודוד ברח - ברח נכתב אם אין הסכנה גדולה כל כך, ונס נאמר אם רודפים או הסכנה קרובה.

ברח לך - הוא מליצה על ההולך לבד.