אלקנה

ויהי איש אחד מן הרמתים צופים מהר אפרים, ושמו אלקנה בן ירחם בן אליהוא בן תהו בן צוף אפרתי. ולו שתי נשים שם אחת חנה ושם השנים פנינה, ויהי לפנינה ילדים ולחנה אין ילדים. ועלה האיש ההוא מעירו מימים ימימה להשתחות ולזבח לה' צב-אות בשלה, ושם שני בני עלי חפני ופנחס כהנים לה'...

ויבא איש אלקים אל עלי, ויאמר אליו כה אמר ה' הנגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצרים לבית פרעה...

מתקיף לה רב נחמן בר יצחק, אלא מעתה גבי אלקנה דכתיב וילך אלקנה אחרי אשתו הכי נמי (שהיה עם הארץ)... אלא אחרי דבריה ועצתה.

ויהי איש אחד מן הרמתים צופים, אחד ממאתים צופים שנתנבאו להם לישראל... רבי חנין אמר אדם הבא מבני אדם שעומדין ברומו של עולם, ומאן נינהו בני קרח, דכתיב ובני קרח לא מתו. תנא משום רבינו מקום נתבצר להם בגיהנם ועמדו עליו...

אמר ר' זעירא אם נזדקנה אומתך עמוד וגדרה, כשם שעשה אלקנה שהיה מדריך את ישראל לפעמי רגלים, הדא הוא דכתיב ועלה האיש מעירו וגו'.

כי האלקים מענה בשמחת לבו, זה אלקנה שהיה מדריך את ישראל ומעלה אותם בירושלים בכל שנה ושנה בדרך אחרת, לכך הכתוב מקלסו (ש"א א') "ועלה האיש ההוא מעירו מימים ימימה".

א"ר יוסי בר רבי אם נתיישבה תורתך בפיך אל תבוז עליה, כשם שהיה עושה אלקנה שהיה מדריך את ישראל ומעלה אותן לשילה, לא בדרך שהיה עולה בשנה זו היה עולה בשנה האחרת, אלא כל שנה ושנה היה הולך בדרך אחרת בשביל לשמע את ישראל להעלותן לשילה, לפיכך הכתוב מיחסו, ויהי איש אחד מן הרמתים צופים מהר אפרים ושמו אלקנה בן ירוחם בן אליהוא בן תהו בן צוף אפרתי, זכר צדיק לברכה...

ועלה האיש ההוא מעירו, נתעלה האיש בביתו, נתעלה האיש בחצרו, נתעלה בעירו, נתעלה בכל ישראל, וכל עלויו לא היה אלא מעצמו.

אלקנה היה עולה לשילה ד' פעמים בשנה, שלשה מן התורה ואחת שקיבל עליו הוא בנדבה, שנאמר ועלה האיש ההוא מעירו מימים ימימה להשתחות ולזבוח לה' צב-אות בשילה וגו', עלה אלקנה ואשתו ובניו ובני ביתו, ואחיו ואחיותיו וכל קרוביו היו עולים עמו, ואמר להם למדו דרך עבודה מן הכנענים ומן העכו"ם שעשו דרך עבודה לע"ז שלהם אף על פי שהם הבל וריק, קל וחומר שאתם צריכים לעשות דרך עבודה ולעלות לפני ארון ברית ה'... אמר להם שיעלו כולם עמו, וכשעולים עמו בדרך היו לנין ברחובה של עיר, והיו מתקבצין האנשים לבד והנשים לבד, שכן האיש היה מדבר עם האיש והאשה עם האשה וגדול עם הקטן, והיתה המדינה מרגשת, והיו שואלים להן להיכן תלכו, ואומרים להם לבית האלקים שבשילה שמשם תצא תורה ומעשים טובים, ואתם למה לא תבואו עמנו ונלך ביחד, מיד עיניהם משגרות דמעות ואומרים להם נעלה עמכם, וכן אמר להם עוד הפעם עד שעלו עמו לשנה הבאה חמשה בתים, ולשנה האחרת עלו עמו עשרה בתים, ולשנה האחרת הרגישו כולם לעלות והיו עולין עמו כמו ששים בתים. ובדרך שהיה עולה שנה זו אינו עולה לשנה האחרת עד שהיו כל ישראל עולין, והיה אלקנה מכריע את כל ישראל לכף זכות, וחינך אותם במצות וזכו רבים על ידו. הקב"ה שהוא בוחן לבות וכליות אמר לו לאלקנה, אתה הכרעת את ישראל לכף זכות וחנכת אותם במצות וזכו רבים על ידך, חייך אני אוציא ממך בן שיכריע את כל ישראל לכף זכות ויחנך אותם במצות ויזכו רבים על ידו, הא למדת בשכר מעשה אלקנה שמואל...

כך אף אלקנה נמצא צדיק יחידי בכל דורו, וכל מעשיו של אלקנה דומים לאברהם. האיך, אלא אברהם נקרא איש, דכתיב (בראשית כ') ועתה השב את אשת האיש וגו', ואלקנה כתיב בו ויהי איש. אברהם נקרא נביא, שנאמר (שם) כי נביא הוא, ואלקנה נקרא נביא, שנאמר (ש"א ב') ויבא איש אלקים אל עלי זה אלקנה. אברהם הקנה להקב"ה שמים וארץ... ואלקנה הקנה להקב"ה שמים וארץ, שנאמר ושמו אלקנה, שהקנה להקב"ה שמים וארץ... ואלקנה נקרא אחד דכתיב ויהי איש אחד.

דבר אחר ויהי איש אחד, זה שאמר הכתוב (משלי י"ב) לפי שכלו יהולל איש וגו', למה נשתבח שהיה לו שתי נשים שונאות זו לזו ויכול לעמוד...

מן הרמתים צופים - מתלמידי נביאיא. אפרתי - גברא פלג חולק בקודשיא.

אלקנה - לוי מבני אביאסף בן קרח. אפרתי - כתרגום יונתן, או אדם חשוב.

וכן יעשה - נתן לחנה חלק מובחר להראות שמחבבה, וכפי זה תכעיסנה צרתה.

איש האלקים - אלקנה.

שתי נשים - משתי הרמות, ולכן גר בשתיהן, שחנה מרמתה ופנינה מרמה, ולכן בית שמואל ברמתה... מימים - נראה שעלה בסוכות, והעלה בני ביתו אף שפטורים, כדי להישירם באמונה האמיתית ולשמוח. ושם שני בני עלי - ובכל זאת עלה, כי חשש לעבודת ה' ולא לרשעתם.

גם כעס - ועוד כעס היה לאלקנה על שפנינה מקצפת לחנה, חוץ מכעסו על העדר בניה...

על ביתו - כשראה אלקנה ששמואל מצליח בלימודו פנה הוא לעסקי הבית.