אויל

אשר נואלנו - דאטפשנא.

נואלנו - לשון אויל.

נואלנו - נפעל, ורעהו נואלו שרי כנען, ויש אומרים שהוא להיפך מאיולת, וטעמו ידוע.

אוילי - אכזרי.

אוילים יליץ - יתלוצץ על אשמתו, וזה שאמר אין בור ירא חטא, אין חוששים לאשם.

אויל שפתים - שבדבורו תבחן סכלותו. ילבט - יכשל, או נבוך, החכם מבין תכף והאויל נבוך. או החכם יקח המצוות בקבלה, והאויל נכשל בהן.

איולת - השתדלות בדבר בלי הסבות הראויות, חסר השכל ישמח בזה.

לפי מהללו - לכל דבר יש דרך לברר סיגיו, אבל לא לאויל, שהאיולת סבה חזקה לנוע השלמות, כי יסתפק בכל דבר בתחילת המחשבה.

אוילי - לשון כח ועזות בלתי ראוי.

אויל שפתים - החכם עושה מיד, והאויל המבטיח בשפתיו קודם יכשל בזה ויחטא.

נואלנו - איולת היא הסתפקות בדבר. אהרן שתק כי היה מסופק בדבר...

יקראונני - ...הכסיל יודע חוקי החכמה, ואינו שומרה מפני תאוותו. האויל מסתפק באמיתות חוקי החכמה, והפתאים אין יודעים אותה כלל.

אויל - אינו מסתיר כעסו, ויוציאו מיד לפועל.

יקרא איולת - הכסיל יודע חוקי החכמה, אבל התאוה גברה בו, לכן יקרא לאיולת להטיל ספקות בחוקי החכמה, שיסתפק בעונשי ה'.

איולת - ספקות על חוקי החכמה וחלוק עליה, אבל בנער עדיין אפשר להרחיק זאת.

אוילים - המסתפקים ותולים הכל במקרה.

אוילים - מלשון אפל, אין לו הכרה ברורה מהדברים.