אברהם רכוש

ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב.

ואברהם זקן בא בימים, וה' ברך את אברהם בכל.

ואברם כבד מאד וגו', הדא הוא דכתיב (תהלים ק"ה) ויוציאם בכסף וזהב וגו'. וילך למסעיו, במסעות שהלך בהן חזר, אמר רבי אלעזר ברבי מנחם הלך לפרוע הקפותיו.

כשם שהצדיקים הראשונים היו חסידים כך בהמתן היו חסידות, אמרו גמליו של אברהם אבינו לא נכנסו לבית שיש בו עבודת כוכבים, שנאמר (בראשית כ"ד) ואנכי פיניתי הבית ומקום לגמלים, ואנכי פיניתי הבית מתרפים, ומה תלמוד לומר ומקום לגמלים, מלמד שלא נכנסו לבית לבן הארמי עד שפנו כל העבודת כוכבים מפניהם.

...והוו זממין בעיריהון דלא ייכלון גזלה עד דהוו אתיין לאתר מרעיהון.

ואם אקח - ואם תאמר לתת לי מבית גנזיך לא אקח, שהקב"ה הבטיחני לעשרני.

נתן אברהם מתנות - ...דבר אחר, מה שניתן לו אודות שרה ושאר מתנות שנתנו לו הכל נתן להם, שלא רצה ליהנות מהם.

...והמלך גרשו לכנען אחרי שלקח את כל רכושו...

ויפתח הגמלים - כי הולכים קשורים זה לזה או סגורים במושב שעליהם. ובבראשית רבה לרב הונא התיר זממיהם, ורבי ירמיה שאיל לרבי חייא בר אבא, לא היו גמליו של אברהם דומים לחמורו של רבי פנחס בן יאיר...

למען ייטב לי - שלא יהרגוהו, כי גם מתנות פרעה לא היה מקבל אם לא שפחד ממנו, שהרי ממלך סדום לא רצה לקבל אף על פי שהציל את שלו, כי היה טוב עין, והיה עשיר.

ומלכי צדק - אף על פי שהמלך הכהן והנביא מבשרו שזכה בכל הרכוש והשבי מדין שמים והמלוכה, ועל זה נתן לו מעשר מכל, בכל זאת כשבא מלך סדום ובקש הרכוש, אמר לו אם מחוט וגו' תפסיד מכל השלל, ואם אקח - כשכר המלחמה ממך, ולא תאמר - בל יאמרו ששנינו שוים בבקשת העושר... אך אברהם אבינו ותלמידיו לא נהנו מהרכוש באצבע קטנה, זולתי אשר אכלו הנערים - נערי השכל, הכלים הגופניים המשמשים לפניו להשיג שלמותו, וחלק האנשים - הכוחות הנפשיים.

ולאברם היטיב - אין נראה שפרעה נתן לו רכוש, כי אברהם שונא מתנות, ואף אם באו לו באופן כזה... אלא רוצה לומר ה' היטיב לאברהם בעבור אשתו, ונגע את פרעה עבורו...

ברך את אברהם בכל - והיה טרוד בנכסיו, ואינו יכול ללכת בעצמו לחרן... ורוצה לומר שלא יתן עיניו בממון.

ראה אברהם-וסדום, בראשית יד כג.

הנגבה - כי הרוצה להחכים ידרים, ולא רצה בעושר. ובמצרים הוצרך לקבל המתנות, כדי שיחשבו שהוא יתן להם את שרה, ואחר כך נתן את כל זה לבני קטורה המצרית.

ואברכך - נגד מה שהיה מתפרנס מבית אביו.

ואברכה - נגד מה שהעלים ממנו הארץ, שהוא נסיון גדול, יברכו בכל אשר יפנה.

ומלכי צדק - הפסיק בענין זה להגיד שבח הצדיק שנתן מנחה, נגד רשעת מלך סדום, שבא בידים ריקניות... או אחר שראה שאברהם נותן מעשר מהרכוש, אמר לו והרכוש קח לך, אף על פי שיש לי טענה עליו, אבל כבר החזקת בו.

הרימותי ידי - וכי הרכוש כל כך יקר בעיניו שהוצרך להשבע לזרוזי נפשיה+ ובמדבר רבה: שעשאו שירה, מלשון רוממות, מודה לה' שהעשירו ואינו זקוק לו. או לשון מרים יד במלך, תהיה זו מרידה במלכו של עולם, כי נראה שאשים בטחוני באדם.

ברך את אברהם בכל - ...אברהם נתברך בכל, הוא היה בתוככי הברכה ולא נשאר עומד מחוצה לה, הוא פרח ושגשג בקרבה... לר' אלעזר המודעי באו אל אברהם מפני עשרו, כי חשבו שיודע באסטרולוגיה, אל אברהם עני לא היו באים לשמוע תורתו...

ונראה לפרש... ובאשר הבהמה והכלים כרגלי הבעלים, נמשכת גם עליה בחינה זו, והבהמה באשר יש לה רצון לעשות דבר או לחדול, אם בעליה נמשך בטבעו מעצמו אחר הטוב והראוי, גם בהמתו נמשך רצונה וחפצה בטבעה אל הטוב והראוי, אף שאינה יודעת ואינה מבינה מאומה, אבל אי אפשר לומר אם בעליה חכם תהיה גם היא חכמה, שהרי אין בה כח החכמה, ומעתה אין תימה מחמורתו של רבי פנחס בן יאיר שהרגישה דבר איסור, שהיה טבעה נוטה לטוב, ומכל מקום דבר היתר אלא ששייך לזולתו זה הוא בגדר חכמה, ואין זה שייך לבהמה, שאין לה ענין שכל כלל.

...וכמו ששמענו מרבינו הקדש מאיזביצא זצלה"ה על פסוק ואברם כבד מאד במקנה וגו', פירוש כבד מלשון משא כבד, שהעשירות היתה לו לעול ולמשא, מפני שמדתו היתה עיקר בבחינת אהבה להשי"ת, והיה ירא לנפשו מפני אהבות זרות שלא בקדושה, אבל יצחק אבינו ע"ה שהיה עיקרו בבחינת היראה לא ירא מזה, והיה בכחו לקבל העשירות...