עורב

וישלח את העורב, ויצא יצוא ושוב עד יבושת המים מעל הארץ.

את כל עורב למינו.

וילך ויעש כדבר ה', וילך וישב בנחל כרית אשר על פני הירדן. והעורבים מביאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב, ומן הנחל ישתה.

נותן לבהמה לחמה, לבני עורב אשר יקראו.

רבי איבו אמר נח חכם היה והיה מבין לחישת וצפצוף כל הנבראים ורמיזתם, וכשהיה בתיבה אמר יודע אני שאין פקח בעופות כמו העורב למידע מניה סימנא בעלמא, מיד וישלח את העורב.

עורב זה עורב, כל עורב להביא עורב העמקי ועורב הבא בראש יונים, למינו להביא את הזרזירים.

תנו רבנן שלשה אוהבין זה את זה, אלו הן הגרים ועבדים ועורבין.

...אתו לקמיה דרב חסדא, אמר להו כפו ליה אסיתא (כפו מכתשת) בצבורא וליקום ולימא עורבא בעי בניה, וההוא גברא לא בעי בניה. ועורבא בעי בניה והכתיב לבני עורב אשר יקראו, לא קשיא, הא בחיורי הא באוכמי (כשגדלים נעשים שחורים).

וישלח את העורב, אמר ר"ל תשובה ניצחת השיבו עורב לנח, אמר לו רבך שונאני ואתה שנאתני, רבך שונאני מן הטהורין שבעה מן הטמאים שנים, ואתה שנאתני, שאתה מניח ממין שבעה ושולח ממין שנים, אם פוגע בי שר חמה או שר צנה לא נמצא עולם חסר בריה אחת, או שמא לאשתי אתה צריך. אמר לו רשע, במותר לי נאסר לי, בנאסר לי לא כל שכן... תנו רבנן שלשה שמשו בתיבה וכולם לקו, כלב ועורב וחם, עורב רק (רוקק זרע מפיו לפיה של נקבה).

...אם כן עורב דכתב רחמנא למה לי, השתא דאית ליה תלתא לא אכלינן, דאית ליה תרי (סימנים) מיבעיא...

תנו רבנן עורב זה עורב, את כל עורב להביא עורב העמקי, למינו להביא עורב הבא בראשי יונים. אמר מר עורב זה עורב, אטו קמן קאי, אלא אימא עורב זה עורב אוכמא, וכן הוא אומר קווצותיו תלתלים שחורות כעורב, העמקים חיוורא, וכן הוא אומר ומראהו עמוק מן העור כמראה חמה העמוקה מן הצל, ועורב הבא בראש יונים, אמר רב פפא לא תימא דאתי בריש יוני, אלא דדמי רישיה לדיונה.

ראה עוד ערך עוף.

עין תלעג לאב ותבוז לקהת אם, עין שהלעיגה על כבוד אב ואם וביזת לא תקח האם על הבנים יקרוה עורבי נחל, יבוא עורב שהא אכזרי ויקרינה וללא יהנה ממנה...

כי עוף השמים וגו' ר' ירמיה בן אלעזר אומר זה הוא העורב חכמת טייארין.

ומעוף השמים יחכמנו, אמר הקב"ה לימדו מן העורבים שהיו מכלכלים את אליהו, שנאמר ואת העורבים ציויתי לכלכלך שם, והעורבין מביאין לו לחם ובשר וגו' (מ"א י"ז ד), מהיכן היו מביאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב, מן שולחנו של יהושפט, שלא היו רוצים אותם עורבים ליכנס בביתו של אחאב, להוציא משולחנו של אותו רשע כלום לאותו צדיק, מפני שהיתה ביתו מלאה עבודת כוכבים, הוי מעוף השמים יחכמנו, אמר הקב"ה לישראל לימדו מן הפר (של אליהו) ומן העורבים, ואל תפנו אל האלילים להסתכל בהם.

...ולא היו יודעים מה לעשות להבל, שלא היו נהוגים בקבורה, בא עורב אחד שמת לו אחד מחביריו לקח אותו וחפר בארץ וטמנו לעיניהם, אמר אדם כעורב אני עושה... ושלם הקב"ה שכר טוב לעורבים בעולם הזה, ומה שכר נתן להם, כשהן מולידין את בניהם רואין אותן לבנים ובורחים מפניהם, וסבורים שהם בני נחש, והקב"ה נותן להם מזונם בלא חיסור, ולא עוד אלא שהם קוראים ליתן מטר על הארץ והקב"ה עונה אותן, שנאמר (תהלים קמ"ז) נותן לבהמה לחמה, לבני עורב אשר יקראו.

...וישלח את העורב לידע מה בעולם, והלך ומצא נבלת אדם מושלכת באששי ההרים וישב לו על מאכלו ולא השיב שליחותו, ושלח את היונה והשיבה את שליחותו, מכאן אמרו השולח דברים ביד טמא כשולח ביד כסיל..

...ומנין לעורב שהוא אכזרי על בניו, שנאמר מי יכין לעורב צידו כי ילדיו אל א-ל ישועו וגו' (איוב ל"ח), ואומר לבני עורב אשר יקראו (תהלים קמ"ז), כשהעורב מוליד ילדיו לבנים, ואומר הזכר לנקבה שמא אחר בא עליה, ומואסין אותן ומניחין אותן, מה הקב"ה עושה, מוציא מצואה שלהן יתושין ופורחין עליהן ואוכלין ומשחירין.

רבי יוסי הוה עיסקן, חמא חד עורב עביד קן, עביד בעין, עביד אפרוחין, נסבינן ויהינון בקדרא חדתא ואשע באפיהן תלתא יומין, פתח באפיהון למידע מה אינון עבדין, אשכח דעבדין צואה ועבדא צואה יתושין ואכלין להון.

ירבעם היה משורש קין... וקליפות קין הג' נקרא עור"ב, וידוע כי הבל הנרצח פגם באימא עילאה הביא קליפות עורב בעולם, ובזה יש לו אחיזה עם קין אחיו הרוצח, והוא סוד רע"ה שהביא רעה לעולם מפי המקובלים בעל סודי רזא, וידוע דברי המקובלים שהנביא יונה בן אמיתי הוא המבטל קליפות קין כנודע, שהוא קליפות עורב...

עורבין אוכמין ועופין אוכמין דמסטרא דמסאבא דאית עליהון כמה ממנין דאתקריאו לילית, דעלייהו אמר דוד אף לילות יסרוני כליותי מפחד בלילות, וכולם נחתו תחות גדפיה דעורבא, ואחשי לון בתנועה דלהון כמה דינין דנחתון לעלמא, ואית אחרין דממנין על קלין דלהון וצווחין קלא בתר קלא בשברים לאחזאה תבירא על בני נשא, ולזימנין צווחין על תלת סמכין דאינון קר"ק, דאיהו תקיעה תרועה תקיעה לאחזאי דינא רפיא, ורזא דמלה כי עוף השמים יוליך את הקול. נחש רכיב על קליה דעורבא אלא אחר בת זוגיה קס"ח רכיב על תנועיה דגופיה דעורב וכו'.

ויצא יצוא ושוב, וזה לשון הזהר חדש מדרש הנעלם, וישלח את העורב זה דוד, שהיה קורא תמיד כעורב, ושלחהו הקב"ה ממלכותו והוציאו מביתו, מה כתיב ויצא יצא ושב וגו', והנה יוצא ושב בתשובה ומתודה על חטאיו וכו' עיין שם באורך. ובמדרש אמרו עד יבש"ת המים מעל הארץ בימי אליהו, ובעלי נוטריקון אמרו יבש"ת אותיות תשב"י, ולפי דרכו של המבחר הוא משיח ונקרא ערב על שם הערבות של ישראל כי הוא פורע חובן של ישראל בייסורין כדין הערב קבלן. וכן אמרו שם במדרש הנעלם וישלח את העורב זה דוד, שהיה קורא תמיד כאוב. דבר אחר העורב, שבא מיהודה שנקרא ערב, שנאמר אנכי אערבנו. ולפי דרכנו ויצא יצא ושוב בסוד הגלגול ועיבור... עורב ובת זוגו זהו סמ"אל ובת זוגו יונה ובת זוגו יצר טוב דכר ונוקבא נח ובת זוגיה לקבל קב"ה ושכינתיה וכו', וישלח את העורב בקדמייתא דא יצר הרע דשלח ליה עם בר נש בהאי עלמא כגוונא דאקדים עשו ליעקב.

ותצא אש וגו' נדב ואביהוא הם ניצוץ קין... ואחר כך באו בחפני ופנחס ונהרגו, ואחר כך באו בשני בני ישראל. ומפני שחטאו בבשר באו בשני עורבים שהיו ב' אנשים ונתקנו הבשר שהיו מובילים לאליהו הנביא בכל יום.

למה צוה לעורבים לכלכל לאליהו והוא עוף טמא ולא צוה על ידי עופות טהורים, הטעם לרמז לאליהו כי בזמן שישראל עושין רצונו של מקום ניזונים מהמשובח והתמצית לעכו"ם, ובזמן שאין עושין רצונו של מקום עבדים נטלו חלק בראש מא"י, וזה רמז לאליהו שאין עושין רצונו, כי עוף טמא כלכל אותו.

...כל עוף שהוא כן הוא טהור לאכול לכל מי שמכיר עורב וכל מין עורב, לפי שאין בכל מין הטמאים שיהיה כן כי אם עורב ומינו, שהוא כן שאינו דורס, ויש לו סימן אחד בגופו מסימני הטהרה, וסימן זה של טהרה אינו קבוע בכל מין העורב, אלא יש במין העורב שיש לו אצבע יתירה ואינו דורס, ויש שיש לו זפק ואינו דורס, ויש שקרקבנו נקלף ואינו דורס, כלל הדבר, כי במינו ימצאו שני הסימנין אלו של טהרה ולא במין אחר, כן פרשו קצת מן המפרשים. ויש שאמרו כי יש לעורב שני סימני טהרה בגופו מלבד שאינו דורס...

עד יבושת המים - יבושת בגימטריא נחל כרית, אמר לו הקב"ה אתה מזומן לשליחות אחרת בימי אליהו (בנחל כרית), יבשת אותיות תשבי.

וישלח את העורב - לראות אם נשארו בתים ומגדלים שדרכו לקנן בהם, והעורב הוליד כדברי חז"ל בתיבה, ומפני שבניו לבנים ברח מהם, וגם טבעו חזק, על כן לא הכניסהו שוב לתבה כי אם הניחו.

וישלח את העורב - לראות אם יבש האויר אחר שנראו ראשי ההרים באופן שיכול העורב לסבלו, ויצא יצא ושוב - שלא היה יכול לסבלו.

יכין לעורב צידה - ממקום אחר, ולא יטרוף את בניו אף שיחשוב שאינם בניו.

שהיה חושדו על בת זוגו... ויראה לי לפרש דבריהם כי העורב מפני אהבת בת זוגו ושהיה מתירא שיהיו לוקחים זוגתו לא היה רוצה לילך ממנו, וזהו בטבע העוף, שכך דרכו לעשות. ומכל מקום הוא טבע ומזג רע מן העוף בזמן הזה, שאלו היה לו מזג ישר לא היה לו טבע זאת בזמן המבול, שהרי תראה כי השי"ת נתן בטבע כל בעלי חיים כאשר היו בתיבה שלא היו משמשים בתיבה... ולפיכך קרא אותו נח רשע, כלומר שאינו ממזג ישר. וקאמר במותר לי וכו', כלומר ראה כמה מזג רע ובלתי ישר בעורב, שהרי אפילו בעת שהוא אסור בתשמיש אפילו הכי וחושדו.

אבל מדרש אגדה וכו', וקשה על מדרש זה למה לא היה מוכן העורב לשליחות נח והיה מוכן לשליחות אחרת בעצירת הגשמים? ויראה לי שהעורב הזה הוא אכזרי כמו שדרשו רז"ל "שחורות כעורב", אין התורה מתקיימת אלא במי שעושה עצמו אכזרי על בניו כעורב הזה, ומפני שרצה נח לשלוח העורב לדבר טוב להגיד לו כי קלו המים, והוא ישוב הארץ, ואין העורב מוכן לשליחות טובה כזו לבשר טובה בעולם, ולא היה מוכן אלא לשליחות אחרת לפרנס את אליהו שהיה מביא פורענות לעולם...

פרנסיני כעורב וככלב - נראה כי לכך אמר אלו שנים, כי אף שהם פחותים ויוצאים מן סדר הנמצאים, ודבר זה מבואר ממה שלא הלך העורב בשליחות נח ששלח אותו לבשר על שליחות ישוב העולם... ולפיכך העורב הוא פחות ואינו נחשב בכלל ישוב העולם, ועם כל זה השי"ת מפרנס אותם...

...ובסדר הכללי שבהם נמשכו כל המינים בטבע חוץ מן העורב וכלב וחם, אלו ג' ששמשו בתיבה, כמו שאמרו שם אחר זה, כי אלו שלשה הם רחוקים מן הנבראים, ומפני שהם בעצמם רחוקים מן הנבראים לא נמשכו אחר הסדר הזה שסדר השי"ת שלא יהיה פריה ורביה בשעת הפסד הנבראים, וזה כי העורב הוא אכזרי ואין לו חבור אל שאר הנמצאים...

וישלח את העורב - ...כונת הכתוב הוא על פי מאמר רז"ל כי העורב שמש בתבה, וידע בו נח, ולזה כשפתח חלון התבה גרש העורב מן התבה תכף ומיד, ולא הזכיר בו "לראות הקלו המים כמו בשליחות היונה. והיה יוצא יצא ושוב, פירוש נח מגרשו וחוזר.

וישלח את העורב - כדי לדעת מדרך מעופו מצב האויר והמים. ובזהר האריך בסימנים אלו.

וישלח את העורב - העורב איננו מבקש את קרבת האדם, הערבה היא מולדתו, ואם ישוב העורב סימן שהשממה עודנה רבה...

...ועורב ממש להיפך דהוא זנאי, כמ"ש במקום אחר על פתרון בפרק הרואה (ברכות נ"ו ב') בעורבין דהדריה לפורייה, ובפרק חלק (סנהדרין ק"ח) דשימש בתיבה וחשד לנח אאשתו מפני זנותיה, דכל הפוסל וחושד לאחר במומו פוסל. ובזה תבין סוד מה ששלח נח העורב ואחר כך היונה. ועורב יש לו ב' סימני טהרה, כדאיתא בחולין ס"א (וע"ש בתוספות דהם זפק וקרקבנו נקלף, ואלו השתים הם נגד התאוה, שזפק וקורקבן הם כלי המאכל שהוא כלל התאוה מכונה באכילה, אכלה ומחתה וגו', וכלל התורה מחולק שלא תנאף ולא תרצח, ב' ראשי המדות הרעות... ונגד לא תרצח הם הב' סימנים אחרים דורס ואצבע יתירה ואותם אין לו)...