אלוף

אלוף - בחיר.

באלוף - בקריב.

אלוף - מרביתא.

אלוף - שור, ולמנחם כבש גדול.

אלוף - נשיא גדול.

והאלפים - השורים שיחרשו בהם, וכן העיירים.

אלופיהם - כל אחד ראש למשפחה אחת. ולחז"ל אלוף הוא מלכותא בלא תגא (כתר).

באלוף - בגדול, רוצה לומר באחיו הגדול.

אלוף - כל אלופים שבפרשה שרי עיירות ומשפחות...

אלוף - בעל.

והאלפים - השוורים הגדולים החורשים שאינם במרעה.

אלפים - הוא השור שלמדוהו לחרוש, ואם לא למדוהו רק יעמד על האבוס ויריקהו.

אלף בא על הלימוד, והמאלף הוא מורה או מלמד, אך לא בכוונה רק השומע ישמע ומעצמו ילמוד, כמו "פן תאלף אורחותיו", "מלפני מבהמות", היינו שילמוד מעצמו.

נשיאים - עשויים ונשואים על ידי העם, בנגוד לאלופים המשתררים עליו מעצמם.