עצה

מים עמוקים עצה בלב איש, ואיש תבונה ידלנה.

ולפני עיור לא תתן מכשול, לפני סומא בדבר, בא ואמר לך בת איש פלוני מה היא לכהונה, אל תאמר לו כשירה והיא אינה אלא פסולה. היה נוטל ממך עצה אל תתן לו עצה שאינו הוגנת לו, אל תאמר לו צא בהשכמה שיקפחוהו ליסטים, צא בצהרים בשביל שישתרב, אל תאמר לו מכור את שדך וקח לך חמור, ואת עוקף עליו ונוטלה ממנו, שמא תאמר עצה טובה אני נותן לו, והרי הדבר מסור ללב, שנאמר ויראת מאלקיך אני ה'.

...איחר (משה) לצאת אמרו, מה ראה בן עמרם שלא לצאת, מה אתם סבורים יושב ויועץ עליכם עצות ומחשב עליכם מחשבות. קל וחומר משל בית און, כענין שנאמר ואון בן פלת בני ראובן, בידוע שאשתו יועצתו...

הבו לכם, אין הבו אלא עצה, שנאמר הבו לכם דבר עצה, הבה נתחכמה לו.

...אמר להם (דוד) צאו ופשטו ידיכם בגדוד, מיד יועצים באחיתופל ונמלכין בסנהדרין ושואלין באורים ותומים, אמר רב יוסף מאי קרא, ואחרי אחיתופל בניהו בן יהוידע ואביתר ושר צבא למלך יואב. אחיתופל זה יועץ, וכן הוא אומר ועצת אחיתופל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל בדבר האלקים...

...ולא עוד אלא כל מה שאני עושה אני נמלך במפיבושת רבי, ואומר לו מפיבושת רבי יפה דנתי, יפה חייבתי, יפה זכיתי, יפה טהרתי, יפה טמאתי, ולא בושתי.

תניא אמר רבי עקיבא בשלשה דברים אוהב אני את המדיים... וכשיועצין אין יועצין אלא בשדה, אמר רב אדא בא אהבה מאי קראה, וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו.

אמרו ליה (לר' אלעזר בן עזריה) ניחא ליה למר דליהוי ריש מתיבתא, אמר להו איזיל ואימליך באינשי ביתי, אזל ואמליך בדביתהו, אמרה ליה דלמא מעברין לך...

אמר ליה אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא... וכשאתה יוצא לדרך המלך בקונך וצא, מאי המלך בקונך וצא, אמר רבי יעקב אמר רב חסדא זו תפלת הדרך.

אמר רב יצחק אין מעמידין פרנס על הצבור אלא אם כן נמלכים בצבור, שנאמר ראו קרא ה' בשם בצלאל...

א"ר נחמן מנוח עם הארץ היה, דכתיב וילך מנוח אחרי אשתו, מתקיף לה רב נחמן בר יצחק אלא מעתה גבי אלקנה דכתיב וילך אלקנה אחרי אשתו, וגבי אלישע דכתיב ויקם וילך אחריה הכי נמי אחריה ממש, אלא אחרי דבריה ואחרי עצתה, הכי נמי אחרי דבריה ואחרי עצתה.

תנו רבנן שתי כליות יש בו באדם, אחת יועצתו לטובה ואחת יועצתו לרעה, ומסתברא דטובה לימינו ורעה לשמאלו, דכתיב לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו. תנו רבנן כליות יועצות, לב מבין, לשון מחתך...

...אמר לא בסבי טעמא ולא בדרדקי (נערים) עצה.

קרי עליה רב יוסף מים עמוקים עצה בלב איש ואיש תבונה ידלנה, מים עמוקים עצה בלב איש זה עולא, ואיש תבונה ידלנה זה רבה בר בר חנה.

שגזרה המלכות גזרה שלא יעסקו בתורה ושלא ימולו את בניהם... מה עשה יהודה בן שמוע וחבריו, הלכו ונטלו עצה ממטרוניתא אחת שכל גדולי רומי מצויין אצלה.

אמר ר' שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן מפני מה נענש יאשיהו, מפני שהיה לו לימלך בירמיהו ולא נמלך...

...נתן הקב"ה בלב כל אחד ואחד עצה והסכימו כולן לדעת אחת וכתבו לו אלקים ברא בראשית...

...אמרו לו מיום שחרב בית המקדש וגלינו מארצנו ניטלה עצה ממנו ואין אנו יודעין לדון דיני נפשות...

אזיל שקל עצה ממרדכי אמר אין אשה מתקנאה אלא בירך חבירתה, ואפילו הכי לא גליא ליה...

אמר, מאי דקמן דזמינתיה אסתר להמן דלמא עצה קא שקלי עילויה דההוא גברא למקטליה...

כי קא ניחא נפשיה דרבי יהושע בן חנניה אמרו ליה רבנן מאי תיהוי עלן מאפיקורוסין, אמר להם אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם, כיון שאבדה עצה מבנים, נסרחה חכמתן של אומות העולם.

יועץ שיודע לעבר שנים ולקבוע חרשים...

קרי רב עליה דשמואל ותשועה ברוב יועץ.

והאמר אביי איזהו רשע ערום זה המשיא עצה למכור בנכסים.

תניא ר"ש בן אלעזר אומר אם יאמרו לך ילדים בנה וזקנים סתור שמע לזקנים ואל תשמע לילדים, שבנין ילדים סתירה וסתירת זקנים בנין, וסימן לדבר רחבעם בן שלמה.

את מצבת אשר בעמק המלך וגו', א"ר חנינא בר פפא בעצה עמוקה של מלכו של עולם, דכתיב הנני מקים עליך רעה מביתך. כיוצא בדבר אתה אומר וישלחהו מעמק חברון א"ר חנינא בר פפא בעצה עמוקה של אותו צדיק שקבור בחברון...

וילך איש מבית לוי, להיכן הלך, אמר רב יהודה בר זבינא שהלך בעצת בתו.

ויעלו בנגב ויבא עד חברון, ויבאו מבעי ליה, אמר רבא מלמד שפירש כלב מעצת מרגלים והלך ונשתטח על קברי אבות, אמר להן אבותי בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים...

משמת ר' יהושע בטלה עצה ומחשבה.

ואמר רב כל ההולך בעצת אשתו נופל בגיהנם, שנאמר רק לא היה כאחאב וגו'. אמר ליה רב פפא לאביי והא אמרי אינשי איתתך גוצא גחין ותלחוש לה, לא קשיא הא במילי דעלמא והא במילי דביתא, לישנא אחרינא הא במילי דשמיא והא במילי דעלמא.

...קם קטלינהו לכולהו רבנן, שבקיה לבבא בן בוטא למשקל עצה מניה... ובבא בן בוטא היכי עבד הכי, והאמר רב יהודה אמר רב ואיתימא ר' יהושע בן לוי, מפני מה נענש דניאל, מפני שהשיא עצה לנבוכדנצר, שנאמר להן מלכא מלכי ישפר עלך וחטאיך בצדקה פרוק...

...כל אדם שמתה אשתו בימיו... רבי אבהו אמר עצתו נופלת, שנאמר ותשליכהו עצתו.

דאמר ר' יוחנן אין הקב"ה עושה דבר אלא אם כן נמלך בפמליא של מעלה, שנאמר בגזירת עירין פתגמא ובמאמר קדישין שאילתא.

ואמר רב כהנא משום ר"ע הוי זהיר מן היועצך לפי דרכו.

מיד ויועץ המלך... מאי ויועץ, אמר רבי יהודה שהושיב רשע אצל צדיק, אמר להו חתמיתו על כל דעבידנא, אמרו ליה הין...

והיינו דא"ר חייא בר אבא א"ר סימאי שלשה היו באותה עצה, אלו הן בלעם איוב ויתרו, בלעם שיעץ נהרג, איוב ששתק נידון ביסורין, ויתרו שברח זכו בני בניו לישב בלשכת הגזית.

אמר רב שמואל בר נחמני א"ר יונתן, אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים זה אברהם אבינו שלא הלך בעצת אנשי דור הפלגה שרשעים היו...

בן ארבעים לבינה בן חמשים לעצה...

כי נפיק ואתי כתב אבבא דמחוזא, אנא אלכסנדרוס מוקדון הויתי שטייא עד דאתיתי למדינת אפריקי דנשיא ויליפת עצה מן נשיא.

...וכי גדליה הרגן והלא ישמעאל הרגן, אלא מתוך שהיה לו לחוש לעצת יוחנן בן קרח ולא חש מעלה עליו הכתוב כאילו הרגן.

ארשב"ג בג' דברים אני אוהב את בני המזרח... ואין נוטלין עצה אלא במקום רווח, כענין שנאמר וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה, במקום רווח. מתלא אומר, בחקל דאית ביה איזגדין לא תימר מילה במסטריין.

שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך, שכל מי שנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל, תדע לך כששלח בן הדד אל מלך ישראל, שנאמר כה אמר בן הדד כספך וזהבך לי הוא... כיון ששמע מלך ישראל זה אמר אין זו שלי אלא של זקנים הוא, מיד ויקרא מלך ישראל לכל זקני הארץ וגו', ויאמרו אליו כל הזקנים וכל העם אל תשמע ולא תאבה, כיון ששמע לעצת הזקנים מיד ויצא מלך ישראל ויך את הסוס ואת הרכב, הוי ישראל נמלכים בזקנים, ולכך אמר הקב"ה למשה לך ואספת את זקני ישראל.

א"ר לוי אוי להם לרשעים שהם מתעסקין בעצות על ישראל, וכל אחד ואחד אומר עצתי יפה מעצתך. עשו אמר שוטה היה קין שהרג את אחיו בחיי אביו ולא היה יודע שאביו פרה ורבה, אני איני עושה כן, אלא יקרבו ימי אבל אבי... א"ר לוי אף גוג ומגוג לעתיד לבא עתיד לומר כן, שוטים היו הראשונים שהיו מתעסקים בעצות על ישראל ולא היו יודעים שיש להם פטרון בשמים, אני איני עושה כן אלא בתחילה אני מזדווג לפטרון שלהם ואחר כך להם...

...ומי נתן להם העצה הזאת, שבטו של יששכר, שכך אמרו להם משכן שעשיתם פורח הוא באויר, אלא התנדבו עגלות שתהיו נושאים אותו בהם, לכך כתיב ויקריבו נשיאי ישראל...

ואולם חי אני, אם יראו האנשים העולים מבן עשרים שנה ומעלה, בן כ' שנה בין שהיה עמהם בעצה בין שלא היה עמהם בעצה, פחות מבן כ' שנה ולא הביא ב' שערות, בין שהיה עמהם בעצה בין שלא היה עמהם בעצה, ואם הביא ב' שערות והוא פחות מכ' היה עמהם בעצה לא היה נכנס...

ויבא את אוהביו ואת זרש אשתו וגו', ובכולם לא היו יודעים לתת עצה כזרש אשתו, שהיו לו שס"ה בעלי עצה כמנין ימות החמה...

בראשית ברא אלקים, זה שאמר הכתוב ה' בחכמה יסד ארץ (משלי ג'), וכשברא הקב"ה את עולמו נתיעץ בתורה וברא את העולם, שנאמר לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה (שם ח)...

...לא עשה אלא כיון שהגיעו אותו יסורים התחיל (איוב) מבעט, ואומר מי יתן ידעתי ואמצאהו, מיד אמר לו הקב"ה הא איוב החשכת עצה שנטלתי למעלן, ויען ה' את איוב (איוב ל"ח) מני זה מחשיך עצה במילים בלי דעת, כמי החשכת את העצה במלים בלי דעת...

...מיד נתיעץ הקב"ה בתורה ששמה תושיה לברוא את העולם, השיבה לו ואמרה רבון העולמים אם אין צבא ואין אם מחנה למלך על מה הוא מולך, ואם אין עם מקלסין למלך איזה הוא כבודו של מלך, שמע אדון העולם וערב לו, אמרה תורה בי נתיעץ הקב"ה לברא את העולם, שנאמר לי עצה ותושיה וגו', מכאן אמרו חכמים כל מלכות שאין לה יועצים אין מלכותה מלכות, ומנין למדים, ממלכות בית דוד שהיו לה יועצים, שנאמר (דהי"א כ"ז) ויהונתן דוד דויד יועץ איש מבין וסופר הוא, ומלכות בית דוד היו לה יועצים, ושאר כל אדם על אחת כמה וכמה שהיא טובה להם, שנאמר (משלי י"ב) ושומע לעצה חכם, וכתוב אחר אומר (שם י"א) ותשועה ברוב יועץ.

א"ר נתן בשעה שנתעסק משה במלאכת המשכן לא רצה ליטול עצה מנשיאי ישראל, והיו נשיאי ישראל יושבין ושותקין אומרים עכשיו יצטרך לנו משה...

והזהיר לפסק עצה טובה, קא משמע לן לתלמידי חכמים דהיכא דאית להו עסקא בהדי אינשי דעלמא דלא לישבקיה ומחבל חד על חד.

שהמלכות נקנית בשלשים מעלות... ביועצים..

דבר אחר אשרי האיש מדבר בנח איש צדיק, שלא הלך בעצת שלשה דורות, דור אנוש, ודור המבול ודור הפלגה. על דעתיה דר' יהודה דאמר בעצת רשעים זה דור אנוש, ובדרך חטאים זה דור המבול, ובמושב לצים זה דור הפלגה.

לא הלך בעצת רשעים זה דור הפלגה, שנאמר (בראשית י"א) הבה נבנה לנו עיר, ואין הבה אלא עצה, שנאמר (שופטים כ') הבו לכם דבר ועצה הלום.

וכל אשר יעשה יצליח, שהכל צריכים לעצתו, כגון ר' אלעזר בן ערך שהיה יועץ עצות ומתקיימות ומצליחות, אמרו לו נביא אתה, אמר להן לא נביא אנכי ולא בן נביא, אלא כך אני מקובל מרבותי כל עצה שהיא לשם שמים סופה להתקיים, א"ר מנשיא מקרא מלא הוא, שנאמר (משלי י"ט) ועצת ה' היא תקום, עצה שיש בה דבר ה' היא תקום.

כי גוי אובד עצות המה... ר' יהודה דורשו כלפי ישראל, אבדו ישראל עצה טובה שניתנה להם, ואין עצה אלא תורה, שנאמר לי עצה ותושיה... ר' נחמיה דורשו כלפי העו"א, אבדו עו"א ז' מצות שנתתי להם...

ותפרעו כל עצתי, זה משה שהיה מיעץ לשבטים והם חוזרים מאחוריו ומבטלים את עצתו.

רוח עצה - ידיעה במוסרים ודרכי בני אדם זה עם זה.

אם ישאל אדם עצה ממך אם ידעת לו הדריכהו בדרך ישרה לפי מה שנראה בעיניך לרצון המקום, אבל לא לפי דרכו שכנגד הבורא אל תשתוק ואתה יודע להדריכו, פן ישאל מאחר ויתן לו עצה שאינה הוגנת, כמו שעשה אבשלום ששאל עצה מאחיתופל, ונתן לו חושי הארכי עצה ונפל ביד דוד.

ואל תבא לקחת עצה ממי שאתה חושדו, שמא יעצך לפי דעתו לטוב לך ולא תצלח בדבר, ועל ידי כן תחשוד אותו ותאמר לו לדעתו יעצני רע, ושמא נקי הוא בזה הדבר, ואז יחשב לך העון כי חשדת בכשרים.

אמר החכם יתן עצה טובה ונכונה לכל אדם אשר יבא אצלך להתיעץ, אפילו לשונאיך, משני טעמים, אחד אשר תבא מדין שמים ולא יהיה בך חטא, ועוד כי בזה תתנקם משונאך, כי שונאך יחשוב בלבבו ודאי זה שונא אותי לא יעצני טובה, ויניח דעתך ויעשה דבר אחר אשר יהיה לו למכשול.

איזהו יועץ חכם, שיודע לתת עצה שלא יבא מכשול, אבל יועץ שעצתו באה לידי מכשול אף על פי שנותן עצה טובה, כיון שלמכשול באה עצתו אין זה יועץ חכם, כי אין יועץ נקרא חכם אלא שיודע להזהיר שלא תבא עצתו לידי עברה ולידי רעה. ואיזה רופא חכם, כל שיודע להזהיר שלא יבא לידי חולי, אבל כל שלא ידע להזהיר אף על פי שמרפא אין זה רופא חכם.

אדם שיעץ לאחרים ונכשלו באותה עצה, אף על פי שלשם שמים נתכוין, אם יאמרו לפי ששמענו לעצתך נכשלנו אל ימחה, ויצטער, כדי שיתכפר לו קצת שעל ידו בא להם, ומגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב.

עצה - תלקח בדברים העצמיים, כגון שחלוש החום יאכל דבר מחמם, אם כן העצה על ידי חכמות המישרות לצד המעשה, כגון חכמת הרפואה.

שמן - הבא מהחוץ טוב, וכן עצת רעהו מעצת נפשו בלי עזר.

עצה - השגחה ועיון, מלשון (תהלים ל"ב ח') איעץ עליך עיני.

עוד הוזהרנו מן המקרא הזה, להשיא עצה הוגנת לאשר יועץ עמנו, ולא להכשילו בעצה נבערה, ולא ייעץ את חברו לפי דרכו.

וחייב אדם לחשוב מחשבות להעלות עצות הגונות ומתוקנות לחברו, וזה אחד מעקרי דרכי גמילות חסדים, שנאמר (משלי כ"ז ט') שמן וקטורת ישמח לב ומתק רעהו מעצת נפש.

בן חמשים לעצה - שנותן עצה טובה לאחרים, כמו שמצינו בלוים, שנאמר (במדבר ח') "ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה ולא יעבוד עוד", הוא אינו עובד, אלא מלמד להם הלכות עבודה.

ויאצל מן הרוח - כח משה נתחזק כל כך עד שהושפעו הזקנים ממנו בשער המעשי הנקרא עצה, ובכח המתעורר להנהיג ולמחות הנקרא גבורה.

ואפשר עוד שהשמיענו, כי האדם כאשר יצטרך להתיעץ עם שום אדם אל יתיעץ אלא עם מי שהוא מבן חמשים שנה ומעלה, ואל יארע לו כאשר אירע לרחבעם בן שלמה אשר הניח עצת הזקנים ונתיעץ עם הילדים, וקודם חמשים אין בו עצה נכונה כי בסבי עצה, וכאשר הגיע לשנת ששים אז הגיע לזקנה.

בענין נתינת העצה שנינו בתורת כהנים (ויקרא י"ט) "ולפני עור לא תתן מכשול", לפני סומא בדבר, אמר ליה בת פלוני מהו לכהונה, אל תאמר לו כשרה והיא אינה אלא פסולה... שמא תאמר עצה יפה אני נותן לך, שהרי הדבר מסור ללב, שנאמר ויראת מאלקיך, נמצינו למדים שבין בדבר שיכול להיות נוגע בו, בין בדבר שאינו נוגע בו כלל, חייב אדם להעמיד את הבא להתיעץ בו על האמת הזך והברור, ותראה שעמדה תורה על סוף דעתם של רמאים, דלאו בשופטני עסקינן, שייעצו עצה שרעתה מפורסמת ונגלית, אלא בחכמים להרע אשר יתנו עצה לחבריהם שלפי הנגלה בה יש בה מן הריוח אל חבירו באמת, אך סוף הענין אינו לטובתו של חבירו, כי אם לרעתו ולהנאתו של המייעץ, על כן אמרו שמא עצה יפה וכו' והרי הדבר מסור ללב וכו'. וכמה נכשלים בני האדם באלה החטאים יום יום בהיותם קרואים והולכים לתוקף חמדת הבצע, וכבר התבאר גודל ענשם בכתוב (דברים כ"ז) "ארור משגה עור בדרך". אך זאת חובת האדם הישר כאשר יבא איש להתיעץ בו ייעצהו העצה שהיה הוא נוטל לעצמו ממש, מבלי שישקיף בה אלא לטובתו של המתיעץ לא לשום תכלית אחרת קרובה או רחוקה שתהיה... אם לא שכוונת המתיעץ לרעה, שאז ודאי מצוה לרמותו, וכבר נאמר (תהלים י"ח) "ועם עקש תתפל", וחושי הארכי יוכיח.

...דברים התלויים בבינה אנושית ובסברא, כמו עבור שנים וקביעת חדשים, שהם תלוים בידיעת תהלוכות הכוכבים וחכמת התכונה, וזה נקרא בשם עצה ובינה, כמו שכתוב ומבני יששכר יודעי בינה לעתים" (דהי"א י"ב) וכן נקרא זה בשם עצה, שהיועץ הוא המחשב על שני דרכים לבחור את המוכשר אל התכלית.

כי גוי אובד עצות - ההבדל בין עצה בינה חכמה, עצה הוא הדבר שיש בו להימין ולהשמאיל, ורק בכח הדעת יכריע לצד אחד, לכן עצה ודעת אחד הוא, ובינה הוא להבין דבר מתוך דבר, חכמה הוא מושכל ראשון.

עצה - ההסכמה איך לעשות בדבר שיש כמה דרכים, וזאת תלמדנו החכמה. תושיה - המעשה בחכמה.

תחבולות - מחשבה היא על כל צדדי האפשר, ועצה היא הסכמה על דרך אחד, ותחבולה היא קשר של עצות רבות, שבכל אופן שיפנה האויב יש לו עצה נגדו, ולכך צריך רוב יועצים.

ובמעמד הר סיני פסקה זוהמתן (שבת קמ"ו עיין רש"י), כי שם קבלו תרי"ג עיטין דקדושה (זהר יתרו פ"ב ב') והיתה להם נשואין בקדושה. ולמה נקרא עצה בבחינת נשואין, כי (ברכות ס"א) הכליות יועצות, וכליות הם כלי ההולדה, כלי הזרע, נמצא כשמקבלין עצה מאדם כאלו מקבלין ממנו זרע. והכל לפי אדם, אם רשע או צדיק. ובשביל זה התורה מתישה כח (סנהדרין כ"ו) ונקראת תושיה, כי הם תרי"ג עיטין כמ"ש (משלי ח') "לי עצה ותושיה". ועצות הם במקום נשואין, בחינת זיווג המתיש כח, ועצת הצדיק הוא כולו זרע אמת, וז"פ (ירמיה ב') "ואנכי נטעתיך שורק", בחינת הגאולה...